Loading AI tools
אמן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי קצנשטיין (17 בפברואר 1951 - 24 באוגוסט 2018) היה פסל, אמן מופע, מוזיקאי, בונה כלי נגינה ומכונות סאונד ויוצר סרטים ישראלי. זוכה פרס דן סנדל לפיסול (2014).[1]
 (צלם: אבי לוין) | |
| תמונה של אורי קצנשטיין (צלם: אבי לוין) | |
| לידה |
17 בפברואר 1951 תל אביב, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 2018 (בגיל 67) תל אביב |
| לאום | ישראלי |
| מקום לימודים |
מכון האמנות של סן פרנסיסקו  |
| תחום יצירה | פיסול, מוזיקה, אומנות חזותית, סרטים |
| זרם באמנות | אוונגרד |
| יצירות ידועות |
"פתשגן" (1993) "משפחת האחים" (2000) (2015) "Backyard" |
| פרסים והוקרה |
|
|
urikatzenstein | |
  | |
אורי קצנשטיין נולד בתל אביב בשנת 1951 והיה בן יחיד להוריו שהיגרו לישראל מגרמניה לפני השואה.[2] בנעוריו עסק במוזיקה וניגן במספר להקות רוק. בשנת 1969 התגייס לצה"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים.[3][4] בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים, למד במכון לאומנות של סן פרנסיסקו, קליפורניה שבארצות הברית. לאחר שהשלים תואר שני באומנות עבר לניו יורק שם גר במשך שנות השמונים.[5] יצירתו המוקדמת, החל מסוף שנות השבעים של המאה העשרים, שילבה טכניקות אוונגרדיות שונות כגון מיצגים, מוזיקה ואמנות סאונד. במחצית שנות השמונים החל ליצור גם פסלים פיגורטיביים, אובייקטים ומכונות סאונד ששימשו כפריטים במיצגים לצד יצירות אמנות עצמאיות.[3]
לאחר שובו לישראל יצר, יחד עם נעם הלוי, את המופע "מידאס". בשנת 1993 השתתף באופרת הרוק "סמארה" של הלל מיטלפונקט ולהקת "נקמת הטרקטור". בשנת 1999 הוציא, יחד עם אוהד פישוף, את אלבום המוזיקה "Skin O Daayba", שהיווה גם בסיס למופע. בשנת 2001 יצר את המופע "Home", יחד עם רננה רז ואוהד פישוף. בתחילת המאה ה-21 החל ליצור וידאו ארט ובו התרחשויות סוריאליסטיות המדגישות נושאים כזהות עצמית. בין יצירותיו הידועות המיצב "פתשגן" (1993 ,"Patʹshegen"), והווידאו "משפחת האחים" (2000).[3] עבודות המיצג המוקדמות שלו הועלו דרך קבע באתרי מיצג אגדתיים כגון הקיטשן, BC8, No-Se-No ודנסֶטֶריה. עבודות הפיסול, הווידאו והמיצב שלו הוצגו במוזיאונים דוגמת המוזיאון הממלכתי הרוסי, סנט פטרסבורג; מוזיאון צ'לסי לאמנות, ניו יורק; קונסטהאלה בדיסלדורף; מוזיאון ישראל, ירושלים והמוזיאון לאמנות של אוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה. קצנשטיין השתתף בביאנלה של סאו פאולו (1991), הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה (2001); הביאנלה של בואנוס איירס (פרס ראשון, 2002) והביאנלה ה-9 באיסטנבול (2005). מיצגיו הוצגו בתיאטראות וגלריות בלונדון, ברלין, סן פרנסיסקו, קארדיף (ויילס), סנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד, ניו יורק ותל אביב.[5] הציג בשנת 2015 את התערוכה "Backyard" במוזאון תל אביב לרגל זכייתו בפרס סנדל לפיסול (2014).
בשנותיו האחרונות היה מרצה בחוג לאמנות ויצירה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.[6]
אורי קצנשטיין נפטר ב-24 באוגוסט 2018 בגיל 67 בעקבות אירוע מוחי.[7]
בחודש ספטמבר 2018, לאחר מותו, נפתחה תערוכה, עליה עבד, בשם "The Institute of Ongoing Things" (המכון לדברים מתמשכים) והיא מוצגת במוזיאון ההיסטוריה היהודית באמסטרדם. בחודש ינואר 2019, נפתחה תערוכה נוספת עליה עבד בשם "You Never Know" המוצגת ב-ZAZ10TS כמיזם אמנות בכיכר טיימס שבניו יורק.[8]
באוקטובר 2021, שלוש שנים לאחר מותו, התקיים אירוע, ברוח עבודתו הרב תחומית של קצנשטיין שנקרא "מי בא אחרינו?", במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. באירוע הוצגו כ-20 מופעים ומיצגים שונים וכן הושק אלבום הכולל הקלטות סאונד של קצנשטיין.[9][10][11]
אתר האינטרנט הרשמי של אורי קצנשטיין
אורי קצנשטיין, ברשת החברתית פייסבוק
אורי קצנשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אורי קצנשטיין, באתר ספוטיפיי.svg){kind=logo}
אורי קצנשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גליה יהב, האמנות המרגשת של אורי קצנשטיין, באתר הארץ, 28 באפריל 2015 שני ליטמן, האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס, באתר הארץ, 22 במאי 2015 מיה אשרי, האמן והמוזיקאי אורי קצנשטיין מת בגיל 67, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2018
המכון לדברים מתמשכים, ריאיון עם אורי קצנשטיין, סרטון באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
