אווה שבק (בהונגרית: Sebők Éva; 12 ביולי 1927 - 21 בדצמבר 2012) הייתה משוררת וסופרת ילדים יהודייה-הונגרייה זוכת פרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה). הייתה מתרגמת ספרותית תרגומים מהשפות צ'כית, פולנית וסלובקית. שבק הייתה אמו של הסופר יאנוש שבק ואחותו של הפסנתרן ג'רג' שבק.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
אווה שבק נולדה למשפחה יהודית כבתם של וילמוש שבק (1887–1943), עורך דין, ושל קלרה קראוס (1896–1978).[1] סבה מצד אמה יוז'ף קראוס (1866–1950) היה רופא ראשי בעיר סגד.[2][3] לאחר הכיבוש הגרמני היא גורשה למחנות ריכוז (בהיותה בת 17) יחד עם אמה בגלל מוצאן היהודי.[4] היא שרדה ולאחר שחזרה הביתה עבדה כתופרת, אך מילדות כתבה שירים וסיפורי אגדות. ב-1949 זכתה בפרס קריירה על אחד מכתביה. היא התפרנסה מספרות מאז 1950. ב-1951 ביקרה בפולין עם מלגה מאגודת הסופרים ההונגרית. בין השנים 1955–1957 למדה פילולוגיה באוניברסיטת ורשה, וזכתה במלגה נוספת. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד למותה היא הייתה פעילה בעיקר כמשוררת.
- ברוכים הבאים (שירים, בודפשט, 1951)
- פעם היה ילד (אגדה, 1962)
- סיפור על ילדי החיות (סיפור בחרוזים, בודפשט, 1963)
- ציפור שיר. אוֹ אנדרה באלינטt (שירים, בודפשט, 1968)
- מימוזה. אוֹ אדם וירץ (רומן בדיוני, בודפשט, 1970)
- בוהוי (רומן בדיוני, בודפשט, 1975)
- קובולדוש (1978, שירי ילדים)
- תערובת תה פולני (1978, תיאור מסע)
- Hiszőke (1980, שירי ילדים)
- מלון חיות (1980, ספר תמונות שירה)
- Libikoka (1982, ספר תמונות)
- ספר העטלף (1982, סיפור)
- טאפוקה (1986, אגדה)
- תערוכת טיפ-טופ (1988)
- שריטת קרח (1989, שירים)
- הקו הפנימי (1994, שירים)
- עד הכתר (1997, שירים)
- התערבות למעלה (2000, שירים)
- מילאבלה (2000)
- נודד הביתה - אגדות (2001)
- ריקוד זרזיר (2005)
- ספר כפול - Haikus and Contemplatives (2005)
- להיות ממה (2007)
- מלון בעלי חיים. שיר מאת אווה שבק ; בהתאמה לאסלו רבר; מורה, בודפשט, 2008
- אריקה ספש: בסגול ושחור בסוף הגדוד - מיתוסים של אווה שבק (2003, Széphalom Könyvműhely)
- פרס המכון ליחסי תרבות 1951
- Odznaka Tysiaclecia (מסדר ההצטיינות של המילניום) 1966 (פרס פולני)
- מדליית הצטיינות לתרבות פולנית (1970)
- פרס ZAIKS (1970, 1988)
- פרס הספרות של קרן האמנויות (1971)
- פרס הרמה של משרד התרבות (פעמיים בשנת 1979)
- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג כסף (1987)[5]
- פרס Fundusz Literatury (1987)
- צלב כבוד של הרפובליקה העממית הפולנית דרג זהב (1987)
- פרס IRAT (1995)
- הצלב הקטן של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1997)
- פרס אטילה יוז'ף (2002)[6]
- Ki kicsoda a mai magyar gyermekirodalomban? Írta Székelyné Sipos Klára, Botosné Koscsó Ilona. Szerk. Fogarassy Miklós. Budapest-Debrecen, OSZK Könyvtártudományi és Módszertani Központ-Csokonai, 1988. 210 [1] o., ill.; 2. jav. kiad. Debrecen, Csokonai, 1991.
- (szerk.) F. Almási Éva: Kortárs magyar írók 1945–1997. Bibliográfia és fotótár I–II., Enciklopédia Kiadó, Budapest, 2000, ISBN 963-8477-38-5.
- Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest: Magvető. 1989. ISBN 963-14-1604-6
- Magyar költőnők antológiája. Összeáll. S. Sárdi Margit, Tóth László. Budapest, Enciklopédia, 1997.
- Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
- Révai új lexikona XVI. (Rac–Sy). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2005. ISBN 963-955-626-2
- Who is Who Magyarországon. Kiegészítő kötet. 2. kiad. 2004. Zug, Hübners blaues Who is Who, 2004.
"Gyászhír". Viharsarok. 1950-12-08. p. 6. נבדק ב-2021-12-03.
"Sebők Éva". Holocaust Survivors and Victims Database. נבדק ב-2021-12-03.
Magyar Közlöny, 1987. augusztus 15. (35. szám)
Kulturális Közlöny, 2002. április 19. (46. évfolyam, 7. szám)