Loading AI tools
אבן חן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֹדֶם (באנגלית: ruby, הגייתה רוּבִּי) היא אבן חן אדומה. אבן האודם היא מן היקרות שבאבני החן. שמה (הן בעברית והן בלועזית) גזור מצבעה האדום (בלטינית: ruber). אין היא נוצצת כיהלום, אולם הזוהר בדוגמאות הטובות שלה כה רב, עד שבעבר רווחה האמונה שלהבה אדומה בוערת בלבהּ.
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Al2O3::Cr |
| מערך קריסטלוגרפי | טריגונלי |
| צורת הגביש | הקסגונלי. פריזמות משושות |
| צבע | אדום, אדום-חום, אדום-סגול |
| ברק | יהלום עד זגוגי |
| שקיפות | שקוף עד אטום |
| פצילות | אין |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 9 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 4.1-4.0 |
| שרטוט | אין |
| מינרלים נלווים | קלציט, פצלת השדה, נציץ וגארנט. |
האודם היא אחד מסוגי המינרל קורונדום (תחמוצת אלומיניום Al2O3), שבעולם המינרלים הוא שני ליהלום בקשיותו. הצבע האדום מקורו ביונים של כרום תלת ערכי Cr+3 המפוזרים בגביש. הנוסחה הכימית נרשמת, בהתאם Al2O3::Cr. הספיר שייך אף הוא לקבוצה זו, וצבעיו נעים לאורך כל הקשת, פרט לאדום. ההבדל היחיד בין אודם לספיר הוא בצבע. למינרל אודם גוונים שונים. הסוג היקר ביותר הוא זה שצבעו כעין "דם-יונה". הגוונים הבהירים שכיחים יותר.
בכל אבני האודם הטבעיות קיימים פגמים, זיהומי צבע ותכלילים הנובעים מחדירת מינרלים זרים אל תוך הגביש במהלך התגבשותו:
תכלילים ותופעות אלה משמשים גמולוגים על מנת לזהות אבני אודם טבעיות לעומת אבנים סינתטיות, חיקויים ותחליפים, וגם כדי להבדיל בין סוגי אודם שונים ואזור מוצאם עד לרמת המכרה ממנו באו, גורם המשפיע מאוד על ערכם.
ערך מורחב – לייזר אודםהלייזר הראשון שנבנה ב-1960 על ידי תיאודור מיימן התבסס על אודם סינתטי כתווך מגביר. כדי ליצור מהוד, הגביש לוטש בקצותיו, צופה במראת כסף (צד אחד מראה מחזירה לחלוטין ובצד השני החזרה חלקית) ונשאב על ידי מנורת הבזק (מנורת קסנון). הלייזר הפיק פולסים שמשכם מילישניות באורך גל 694.3nm - אדום עמוק.
לייזר אודם שימש ברפואה פלסטית להסרת קעקועים. הקרינה המופקת הייתה יעילה בסילוק קעקוקעים שצבעם שחור, כחול כהה וסגול, אך אינו יעיל בהסרת קעקועים שצבעם אדום.[1] כיום משתמשים למטרה זו בלייזרים אחרים (אלכסנדריט וניאודימיום יאג).
אבני אודם ממקורות שונים נבדלות זו מזו בתכונותיהן, ואף ניתן להבדיל בין אבנים שמוצאן ממכרה מסוים.
מקורות נוספים: הודו, וייטנאם, פקיסטן, קשמיר, טג'יקיסטן, לאוס, נפאל ואפגניסטן.
ערך מורחב – אודם (אבן חן מקראית)אבן האודם מוזכרת כבר בתנ"ך. בתורה מוזכרת לראשונה אבן האודם המשובצת כאחת מ-12 אבני החושן:
וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָֽאֶחָֽד
האודם המקראית היא הראשונה באבני החושן של הכהן הגדול (שמות, ל"ט, י'–י"ג). האבן נזכרת גם בספר יחזקאל:
בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ
המסורת מייחסת אבן זו לשבט ראובן. אמנם מקורות שונים מייחסים לאודם המקראית אבני חן ומינרלים שונים, אך בעברית המודרנית נהוג להתייחס אליהן כאל אבן אחת. קיימת גם טענה כי לא ייתכן שהעברים הקדומים הכירו את ה-Ruby.[2]
במשך שנים רבות נחשבה הודו לספקית הגדולה ביותר של אודם. השם קורונדום מקורו בסנסקריט קורובינדה (kuruvinda). השם בסנסקריט לאודם הוא רטנראי (ratnarai) ופירושו "מלך אבני החן".
במזרח הרחוק קיים תיעוד המתוארך לשנת 100 לפני הספירה המספר על מסחר באבני אודם לאורך החלק הצפוני של דרך המשי העוברת בסין.
במשך מאות שנים הורשו רק שליטי המזרח המונגוליים לענוד אבני אודם, והאמונה שהעונד אבן אודם מחוסן בפני כל סכנה מקובלת גם היום בקרב כמה מעמי המזרח. בכמה מסיפורי המזרח, כמו למשל בסיפורי אלף לילה ולילה וב"מסעות מרקו פולו", נזכרות אבני אודם לרוב.
מאחר שהאודם נחשבה יקרה ונדירה התהדרו בה שליטים כסמל לעוצמה ולעושר. אחת מאבני האודם הגדולות בעולם משובצת בכתר השאה של איראן.
בכתר הקיסרי הבריטי, המשמש להכתרת מלכי אנגליה, משובצת אבן אדומה הנקראת "אודם הנסיך השחור". אבן זו - שנחשבה במשך זמן רב לאודם - אינה אלא ספינל שניתן לאדוארד "הנסיך השחור" (בנו של אדוארד השלישי) מידי פדרו האכזר מלך קסטיליה.
כוכבי הקרמלין המוצבים על חניתות מעל הקרמלין במוסקבה נחשבו לאבני אודם שנכרו בסיביר, אך למעשה הם עשויים מזכוכית צבועה.
אבני חן רבות מתהדרות בתוספת "רובי" (אודם) לשמן, אך הן בעצם מינרלים אחרים:
לאודם יוחסו במהלך ההיסטוריה תכונות מאגיות. בכמה מעמי המזרח הרחוק החדירו אודם לחתכים בעור מעל עורקים, מתוך אמונה כי היא תזרים בדמם אומץ ותושייה. בימי הביניים נכללה האודם בין חומרי המרפא. במקומות שונים נחשבת האודם אבן ההולדת של חודש יולי.[3]
ברחבי אסיה זכתה אבן האודם להערכה רבה והן שימשו לקישוט שריון, נדנים ורתמות של אצילים בהודו ובסין. בנוסף לכך הונחו אבני אודם מתחת ליסודות בניינים מתוך אמונה שהאבן תבטיח את מזלם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
