אהוד בן גרא

אהוד בן גרא
לידה	כנען
פטירה	כנען
מדינה	בני ישראל
	משבט בנימין
אירועים בתקופתו	שחרור מהכיבוש המואבי
	→ עתניאל בן קנז שמגר בן ענת ←

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים^[1]

אין לבלבל ערך זה, העוסק בשופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים, עם הערך "אהוד גרא", העוסק בעורך הדין ומנכ"ל משרד הכלכלה.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו".

לפי המסופר בפרק ג' בספר שופטים בני ישראל עשו הרע בעיני אלוהים, ובשל כך סייע ה' לעגלון מלך מואב, להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים משבטי ישראל ולשעבד את יושביהם^[2] על מנת שיחזרו בתשובה ויעבדו את אלוהים.

במקרא עצמו מוזכרת "עיר התמרים", היא יריחו, כעיר שנכבשה על ידי המואבים, וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאוד בירדן, ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר בעמלקים ובעמונים לשם כיבוש ישראל.

על פי המסופר, היו בני ישראל תחת שלטונו שמונה עשרה שנה. בני ישראל זעקו לה' בבקשת עזרה, "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי" (שופטים, ג', ט"ו), להצילם מיד המואבים.

על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולפתוח במלחמה מיד לאחר מכן.

הוא הכין חרב פיפיות (חרב שלהבה חד משני צידיו), שהייתה קצרה מאוד, כדי שיוכל להחביא אותה מתחת לבגדיו. בגלל שאהוד היה איטר יד ימינו (שמאלי), הוא נשא את החרב בצד ימין וכך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש מבלי שיעצרו בעדו.

אהוד נשלח בראש משלחת של בני ישראל להביא מנחה לעגלון. לאחר הגשת המנחה, אמר לו שיש לו אליו דבר סתר כדי שעגלון ירחיק מעליו את השומרים. לאחר מכן הוא אומר לו שיש לו דבר אלוהים, והמלך קם מתוך כבוד לדבר ה' (מקימה זו זכה עגלון ורות צאצאיתו הייתה אם למלכות). אהוד התקרב אל המלך, שהיה שמן מאוד, ודקר אותו בביטנו באמצעות החרב, על שני להביה, והותירה בתוך בטנו. כדי שהמלך לא יזעיק עזרה, דחף אהוד את החרב עמוק עד הוצאת הפַּרְשְׁדונָה (חלק מהמפרשים טוענים שהכוונה היא לצואתו של המלך, בעוד שאחרים מפרשים שפירוש המילה הוא 'קצה המעי הגס') אשר הדיפה ריח עז של צואה. אהוד יצא אל המסדרון, נעל את הדלת ונמלט אל 'הַשְּׂעִירָתָה' (בהר אפרים) אחרי שעבר את הגלגל. עבדי המלך ראו את אהוד נועל את הדלת, הריחו את ריח הצואה, והסיקו כי נעל אותה כיוון שהמלך עושה את צרכיו. משראו כי חלף זמן רב והמלך אינו פותח את הדלת, הם פתחו אותה וראו שהמלך מת.

בינתיים הגיע אהוד אל הר אפרים, שם תקע בשופרו ופלש לשטח מואב יחד עם צבא גדול. אהוד בן-גרא וצבאו נלחמו במואבים, והכו בהם כעשרת אלפים איש. בעקבות הניצחון והמורא הגדול שהטיל אהוד על המואבים, שרר שלום באזור זה שמונים שנה.