אהוד בן גרא

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא, לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.^[1] אהוד היה שמאלי, שנאמר: ”אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ.”

אין לבלבל ערך זה, העוסק בשופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים, עם הערך "אהוד גרא", העוסק בעורך הדין ומנכ"ל משרד הכלכלה.

אהוד בן גרא

אהוד דוקר את עגלון בחרבו, איור מימי הביניים (שנת 1360 לערך)
לידה	כנען
פטירה	כנען
מדינה	כנען
עיסוק	שופט, מנהיג
דת	יהדות
שופט ישראל ה־2 משבט בנימין אירועים בתקופתו שחרור מהכיבוש המואבי → עתניאל בן קנז שמגר בן ענת ←

רקע

לפי המסופר בספר שופטים, פרק ג', בני ישראל עשו הרע בעיני אלוהים, ובשל כך סייע ה' לעגלון מלך מואב להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים משבטי ישראל ולשעבד את יושביהם^[2] על מנת שיחזרו בתשובה ויעבדו את אלוהים.

במקרא עצמו מוזכרת "עיר התמרים", היא יריחו, כעיר שנכבשה על ידי המואבים, וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאוד בירדן, ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר בעמלקים ובעמונים לשם כיבוש ישראל.

על פי המסופר, היו בני ישראל תחת שלטונו של עגלון במשך שמונה עשרה שנה. בני ישראל זעקו לה' בבקשת עזרה, ”וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי” (שופטים, ג', ט"ו) להצילם מיד המואבים.

התנקשות בעגלון מלך מואב

איור מאת פורד מדוקס בראון של אהוד מתנקש בעגלון

על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולפתוח במלחמה מיד לאחר מכן. אהוד הכין חרב פיפיות (חרב שלהבה חד משני צידיו), שהייתה קצרה מאוד, כדי שיוכל להחביא אותה מתחת לבגדיו. בגלל שאהוד היה שמאלי, הוא נשא את החרב בצד ימין וכך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך יכל לגשת למלך חמוש מבלי שיעצרו בעדו.

אהוד נשלח בראש משלחת של בני ישראל להביא מנחה לעגלון. לאחר הגשת המנחה, אמר אהוד למלך שיש לו אליו דבר סתר כדי שעגלון ירחיק מעליו את השומרים. לאחר שהשומרים יצאו, אהוד אומר למלך שיש לו דבר אלוהים, והמלך קם מתוך כבוד לדבר ה' (מקימה זו זכה עגלון ורות צאצאיתו הייתה אם למלכות). אהוד התקרב אל המלך, שהיה שמן מאוד, ודקר אותו בביטנו באמצעות החרב, על שני להביה, והותירה בתוך בטנו. כדי שהמלך לא יזעיק עזרה, דחף אהוד את החרב עמוק עד ליציאת ה”פַּרְשְׁדֹנָה” (חלק מהמפרשים טוענים שהכוונה היא לצואתו של המלך, בעוד שאחרים מפרשים שפירוש המילה הוא קצה המעי הגס), אשר הדיפה ריח עז של צואה. אהוד יצא אל המסדרון, נעל את הדלת ונמלט אל ”הַשְּׂעִירָתָה” (אזור בהר אפרים) לאחר שעבר את הגלגל. עבדי המלך ראו את אהוד נועל את הדלת, הריחו את ריח הצואה, והסיקו כי נעל אותה כיוון שהמלך עושה את צרכיו. משראו כי חלף זמן רב והמלך אינו פותח את הדלת, הם פתחו אותה וראו שהמלך מת.

המלחמה במואב

בינתיים הגיע אהוד אל הר אפרים, שם תקע בשופרו ופלש לשטח מואב יחד עם צבא גדול. אהוד בן-גרא וצבאו נלחמו במואבים, והכו בהם כעשרת אלפים איש. בעקבות הניצחון והמורא הגדול שהטיל אהוד על המואבים, שרר שלום באזור במשך שמונים שנה.

לקריאה נוספת

• יאירה אמית, ספר שופטים - אמנות העריכה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1992, עמ' 159-183

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהוד בן גרא בוויקישיתוף

• יהודה אליצור, ‏פרשת אהוד בן גרא, באתר "דעת"
• משה גרסיאל, ‏הסיפור על אהוד בן גרא בספר שופטים, בית מקרא מ"ו, סיוון תשל"א, באתר "דעת"
• חיים ראם, ‏פשוטו כמשמעו של הסיפור על אהוד בן גרא, תגובה למאמרו של משה גרסיאל, באתר "דעת"
• תנ"כי פתוח: אהוד בן גרא ועגלון מלך מואב - חרב קטנה ובטן גדולה, ד"ר יונתן גרוסמן, המחלקה לתנ"ך, סרטון באתר יוטיוב
• פרשנויות שונות על סיפור אהוד בן גרא, באתר "929 - תנ"ך ביחד"
• ד"ר שחר ענבר ויותם שטיינמן, אהוד בן גרא - המושיע, בפודקאסט "עושים תנ"ך"
• אבינועם ביר, "דבר אלוהים לי אליך" - לפשר פרשת אהוד, בכתב העת "מעליות כו", תשס"ו, עמ' 95
• פרופ' יאירה אמית, אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל), באתר "הספרייה הווירטואלית של מטח"
• מתיה קם ופיליפ טריה, אהוד בן גרא, באתר "תרבות•il"
• אהוד בן גרא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יעקב קופל, אהוד בן גרא, באתר "יעקב קופל - מאמרים"
• אהוד (שופט מקראי), דף שער בספרייה הלאומית
• אלי אשד, המתנקש הבודד: אהוד בן גרא באמנות בספרות ובקומיקס, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד"

הערות שוליים

1. ספר שופטים, פרק ג', פסוק ט"ו
2. ספר שופטים, פרק ג', פסוקים י"ב–ט"ו