Remove ads
אברהם (אדולף) הלוי פרנקל (בגרמנית: Adolf Abraham Halevi Fraenkel; 17 בפברואר 1891 – 15 באוקטובר 1965) היה מתמטיקאי גרמני-ישראלי נודע, ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית. הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים ורקטור האוניברסיטה; חתן פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים (1956) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ציוני, פעיל בתנועת "המזרחי", חבר הוועד הלאומי ואספת הנבחרים.
 | |
| אברהם הלוי פרנקל בשנות ה-40 | |
| לידה |
17 בפברואר 1891 מינכן, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1965 (בגיל 74) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
קורט הנזל |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
חיים חנני, אלברט פול נובאק, עזריאל לוי, יונה מרצבך |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Wilhelmine Adelaide (Malka) Fraenkel, născută Prins |
| תרומות עיקריות | |
| ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית | |
  | |
פרנקל נולד ב־17 בפברואר 1891 במינכן שבגרמניה במשפחה נאו-אורתודוקסית לאביעזרי פרנקל, יועץ מסחר ולימים ממייסדי אגודת ישראל.[1] למד באוניברסיטאות של מינכן, מרבורג, ברלין וברסלאו (החלפת אוניברסיטאות הייתה מקובלת בקרב הסטודנטים בגרמניה באותה עת). בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת מרבורג, על עבודה בהנחייתו של קורט הנזל. במהלך כל מלחמת העולם הראשונה לחם פרנקל בשורות הצבא הגרמני.
בשנת 1919 החל ללמד באוניברסיטת מרבורג, ובשנת 1922 נתמנה לפרופסור שם. בשנת 1920 נשא לאישה את מלכה וילהלמינה בת משה מאיר מאוריס פרינס. משנת 1920 ואילך היה חבר בחבר הנאמנים של בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1926 ביקר בארץ ישראל. בשנת 1928 עבר לאוניברסיטת קיל והתמנה בה לפרופסור. באותה שנה התמנה, לאחר התייעצות בכתב עם הרב קוק,[2] גם לפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1929 עלה פרנקל ארצה לאחר שזכה לחופשה בת שנתיים מאוניברסיטת קיל. בין השנים 1932–1933 קבל חופשה מהאוניברסיטה העברית ושב לקיל. בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון ופיטורי מרצים יהודיים שב ארצה והשתקע בה באופן קבוע. היה הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ורקטור האוניברסיטה בשנים 1938–1940. הוא המשיך ללמד באוניברסיטה העברית עד לפרישתו לגמלאות ב־1959. לאחר מכן המשיך ללמד באוניברסיטת בר-אילן.
בתחילת דרכו עסק באלגברה וחקר את תורת החוגים. תרומתו העיקרית היא ליסודות תורת הקבוצות, ובשנת 1919 פרסם את ספרו הראשון בתחום זה, Einleitung in die Mengenlehre (מבוא לתורת הקבוצות). בשנים 1922–1925 הצטרף למאמץ להעניק ביסוס אקסיומטי לתורת הקבוצות, כדי למנוע את הפרדוקסים שפגעו בה. במסגרת פעילותו זו, חידד את מערכת האקסיומות של צרמלו והוסיף לה את אקסיומת ההחלפה. מערכת אקסיומות זו ידועה בשם "אקסיומות צרמלו-פרנקל" או בקיצור ZF, והיא הבסיס לתורת הקבוצות האקסיומטית. פרנקל פרסם ספרים אחדים בתורת הקבוצות, ובהם Abstract Set Theory (1953) ו-Foundations of Set Theory (1958, יחד עם יהושע בר-הלל ועזריאל לוי). פרסם גם מאמרים העוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה, ובהם ביוגרפיה של גאורג קנטור.
פרנקל פעל להנחלת הידע המתמטי לציבור הרחב. הוא היה מיוזמי "המרכז להשכלת העם", היה עורך מדור המתמטיקה באנציקלופדיה העברית וכתב ערכים רבים בתחום זה (למשל, הערכים "גאומטריה" ו"לוח"). כתב גם את הערך "תורת הקבוצות" באנציקלופדיה בריטניקה. בשנות החמישים יצא לאור ספרו "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והוא הראשון מסוגו שנכתב בעברית.
פרנקל היה ציוני נלהב. היה חבר בוועד הלאומי ופעיל בתנועת "המזרחי". הוא יצא בקריאה עם ד"ר אהרן ברט והרב ישעיהו שפירא לסייע לארגון "אליצור".[3] היה קנאי לשפה העברית, ונהג להעיר על ביטויי לשון צורמים כמו "להתקדם אחורה".[4]
בשנת 1956 הוענק לו פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים.
בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרנקל היה אחיינו של המתמטיקאי אלפרד לוי ודודו של המתמטיקאי אביעזרי פרנקל. בנו, פרופ' בנימין זאב פרנקל, היה פיזיקאי באוניברסיטה העברית,[5] ונכדתו היא פרופ' יסכה כהן-מנספילד.
נפטר בירושלים ב-15 באוקטובר 1965 (י"ט בתשרי ה'תשכ"ו). נטמן בהר המנוחות.[6]
בשנת 1967 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי Lebenskreise ("במעגלי החיים"), ובשנת 2016 יצא תרגום לאנגלית של הספר.
הגרסה העברית "מעגלי חיים, מזיכרונותיו של מתמטיקאי יהודי" יצאה לאור בתרגומה של שאולה פרנקל בשנת 2022, בהוצאת מאגנס.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[7]
Remove ads
- אברהם פרנקל, מעגלי חיים - מזיכרונותיו של מתמטיקאי יהודי, מגרמנית - שאולה פרנקל, הוצאת מאגנס, 2022
- Shaul Katz, "Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem", Science in Context, 2004, pp 199–234
- Abraham A. Fraenkel, 2016 Recollections of a Jewish Mathematician in Germany. Translated from the German 1967 edition by Allison Brown. Edited by Jiska Cohen-Mansfield. Basel: Springer Birkhäuser History of Science.
Remove ads
- אברהם הלוי פרנקל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אברהם הלוי פרנקל, באתר MacTutor (באנגלית)
- אברהם הלוי פרנקל, באתר dblp
- אברהם הלוי פרנקל באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- רשימת הפרסומים של אברהם הלוי פרנקל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אברהם הלוי פרנקל באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "אברהם הלוי פרנקל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1994
- אלי אייל, פרופ׳ פרנקל-הומור של מתמטיקאי, הארץ, 10 ביולי 1961
- ב. ברשאי, פרופיסור אברהם הלוי פרנקל, דבר, 10 ביוני 1958
- ספרו של פרנקל "מבוא למתמטיקה"
- ליל הסדר בקמבריי שיזם אברהם פרנקל במהלך מלחמת העולם הראשונה באתר הספרייה הלאומית
אברהם פרנקל (1891-1965), דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads