Loading AI tools
מראשוני מדפיסי ממצאי הגניזה הקהירית. רב שחי בירושלים ונולד בהונגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935[1] בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד. עמד בראש ישיבת אור המאיר שעל יד כולל שומרי החומות. ראשון מפרסמי כתבי גניזת קהיר.
 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1866 י' בכסלו תרכ"ז פזינוק, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1935 (בגיל 68) י' בתמוז תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום מגורים |
ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 11 ביולי 1935 |
  | |
נולד בעיר פזינוק (Pezinok) שליד ברטיסלאבה (פרשבורג) שבהונגריה (בחלק ששייך כיום לסלובקיה), ועלה לארץ ישראל עם אביו רבי יעקב ורטהיימר בשנת תר"ל (1870) בתקופת עליית תלמידי החת"ם סופר. פרסומו בא לו בעקבות זכות הראשונים שהיה לו בפרסום כתבי גניזת קהיר. על אף שרבים השיגו בימים ההם כתבי יד שמוצאם מהגניזה, כגון הפטריארך הפרובוסלבי שהיה בירושלים, הוא היה ככל הנראה הראשון שהדפיס בשנת תרנ"ג (1893) כתבי יד מהגניזה. פרופ' שניאור זלמן שכטר מאנגליה שנודע כמגלה הגניזה הגיע לקהיר רק בשנת 1896.
הרב ורטהיימר שילב את ידיעותיו התורניות המקיפות בעבודתו המחקרית בההדרת כתבי הקדמונים. בחייו הדפיס עשרות ספרים מכתבי יד עתיקים והחזיר לעולם התורה מדרשים ותשובות גאונים שהיו אבודים מאות שנים מעיני הלומדים. בחייו הדפיס למעלה משלושים וחמישה ספרים, הן ספרי חידושים משלו והן ספרי מדרשים, גאונים וראשונים שההדיר עם הערותיו.
בהקדמת אחד מספריו בשנת ה'תר"ע הוא כותב: "זה לי שלשים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז"ל אשר היו בכתובים. אני הייתי אז הראשון אשר גליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים, ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגוילים כתבי יד ההם ממדרשי חז"ל שו"ת הגאונים ופיוטיהם, ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה. ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברי רבים וקנו להם שם עולם, ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מלט את העיר".
בשנת 2011 נקרא רחוב על שמו בירושלים במגמה להנציח את פועלו ואת תרומתו של ורטהיימר לכתבי הגניזה בפרט ולספרות הקדמונים בכלל.
נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר המשיך את מפעלו של סבו והקים את מכון 'כתב יד וספר' והוציא לאור את ספריו במהדורות משוכללות ואף ההדיר ספרים נוספים כמו 'פירוש הרי"ד לנ"ך' לרבי ישעיה די טראני, וספר 'המכריע' אף הוא של הרי"ד, 'ילקוט מדרשי תימן', בנוסף לכך ההדיר במסגרת 'יד הרב הרצוג' את סדרת פסקי הרי"ד ופסקי הריא"ז בת עשרים הכרכים על הש"ס. על מפעליו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תש"י–ה'תשי"א. נפטר בי"ד בטבת תשס"ב, צאצאיו ממשיכים את מפעלו הספרותי-מחקרי.
שלמה אהרן בן יעקב ורטהימר (1866-1935), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
