יהודה לייב איגר

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח". בשנת תרי"ד החל לכהן כאדמו"ר בלובלין. מייסדה של חסידות לובלין.

רבי יהודה לייב איגר

מצבה לזכרו בבית הקברות היהודי החדש בלובלין (רו')
לידה	1815 תקע"ו
פטירה	4 בפברואר 1888 (בגיל 73 בערך) כ"ב בשבט ה'תרמ"ח לובלין
מקום קבורה	לובלין
מקום מגורים	לובלין
תקופת הפעילות	? – 4 בפברואר 1888
רבותיו	רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי מרדכי יוסף ליינר
חיבוריו	"תורת אמת", "אמרי אמת"
אב	רבי שלמה איגר
אדמו"ר ה־הראשון תרי"ד – כ"ב בשבט התרמ"ח תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין ובנו רבי אברהם איגר מלובלין ←

ביוגרפיה

נולד בפוזנא (כיום פוזנן בפולין), לרבי שלמה איגר רבה של קאליש ופוזנא, בנו של רבי עקיבא איגר, ולבתו של הרב ישראל הירשזון מוורשה. בילדותו היה קרוב לסבו, נישא לבתו של רבי עזריאל גרטשטיין מלובלין, ובמשך שנים אחדות היה סמוך על שולחן חותנו בלובלין.

כאבותיו, היה בתחילה ר' לייבל'ה ממתנגדי החסידות. אולם, בהשפעת החידושי הרי"מ נסע לרבי מנחם מנדל מקוצק והפך לתלמידו^[1]. כשנודע לאביו רבי שלמה שנהפך לחסיד התאבל עליו וישב עליו "שבעה"^[2],חותנו רבי עזריאל גרטשטיין נסע לקוצק להחזירו הביתה, אולם לאחר שכל המאמצים להחזירו לא צלחו ניסה להשפיע על בתו שתתבע גט מבעלה, היא לא קיבלה דעתו ותמכה בבעלה.^[3] אמנם סבו רבי עקיבא איגר לא ריחק אותו והמשיך את הקשר עמו.

כאשר עזב רבי מרדכי יוסף ליינר את הרבי מקוצק, פרש יחד איתו והיה נוהג לנסוע אליו. עם פטירת רבי מרדכי יוסף ליינר, הכתירוהו החסידים לאדמו"ר, והיו באים להסתופף בצלו. אחר פטירתו מילאו את מקומו חברו רבי צדוק הכהן מלובלין ובנו רבי אברהם איגר מלובלין.

צאצאיו - חסידות לובלין

רבי אברהם איגר מלובלין

רבי שלמה איגר מלובלין

רבי אברהם איגר^[4] (תר"ו – כ"ב בטבת תרע"ד), בנו של רבי לייבלה איגר, החל לכהן כאדמו"ר בלובלין לאחר פטירת אביו. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר מותו^[5]. בתו, קיילה נחמה, נישאה לרבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ (בנם הוא רבי שמואל אליהו טאוב). נישואין אלו הסתיימו בגירושיהם של בני הזוג. מאוחר יותר נישאה קיילה נחמה לרבי ירמיה קאליש מאופולה.

בניו של רבי אברהם איגר, רבי שלמה איגר ורבי עזריאל מאיר איגר כיהנו כאדמו"רים בפולין עד תחילת מלחמת העולם השנייה.

• רבי שלמה איגר (תר"ל – ה' בתמוז ת"ש, 1940), האדמו"ר מלובלין. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא מלובלין כיהן במשך תקופה מסוימת כמנהל ישיבת חכמי לובלין^[6]. ספרייתו נחשבה לאחד האוספים התורניים הגדולים בפולין. לאחר כיבוש פולין על ידי הצבא הגרמני ברח לוורשה ושם נפטר. בלווייתו השתתפו אלפים.
• רבי עזריאל מאיר איגר (תרל"ג – ה' בתמוז תש"א, 1941) כיהן כאדמו"ר בפילוב וממנה עבר לוורשה. חיבר את הקונטרסים "אבני זיכרון"^[7] על הש"ס, ו"הצעת תקנת נחוצה"^[8] ו"תקנת רבים"^[9] שעסקו ביוזמתו למניעת חשש של איסור ריבית על ידי קביעת תקנה של "היתר עסקה". גדולי הדור דנו ברעיון זה^[10], אך למעשה התקנה לא התפשטה^[11].
  • בנו, רבי שלמה אלעזר איגר, התמנה לאדמו"ר במקומו בפילוב, נספה בשואה. היה חתנו של הרב דוד ויינפלד^[12].
    • רבי אברהם איגר (תרע"ד, 1914 – כ"ח בתשרי תשס"ג, 2002), עלה לארץ ישראל. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תש"ה. התגורר בבני ברק ושם הקים לו בית מדרש. נטמן בבית הקברות שומרי שבת. שניים מחתניו הם האדמו"ר מאמשינוב, רבי יעקב אריה מיליקובסקי^[13] והאדמו"ר מקוזמיר.
      • בנו רבי שלמה דוד אליהו מילא את מקומו. השתייך לחסידות גור, התנהג ללא גינוני אדמו"רות, נפטר בגיל 73 בו' בניסן ה'תשפ"ג^[14].
        • בנו רבי עקיבא, אף הוא חסיד גור, ממלא את מקומו.
  • בן נוסף של רבי עזריאל מאיר, רבי יהודה לייב איגר (נהרג בשואה), היה נשוי לרחל, בתו של האדמו"ר מסוקולוב-קוצק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן.
    • רבי מרדכי מנחם מנדל איגר, כיהן כאדמו"ר מלובלין בניו יורק משנת ת"ש עד פטירתו בתשנ"ה.

ספריו

• תורת אמת
• אמרי אמת

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 208
• אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות יג, ירושלים, תשי"ח, עמ' צא-קנח
• איסר פרנקל, יחידי סגולה, עמו' 31–35

קישורים חיצוניים

• יהודה לייב איגר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אמרי אמת א', אמרי אמת ב'
• דוד הלחמי, רבי יהודה ליב איגר מלובלין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יהודה לייב בן שלמה איגר (1816-1888), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. א. ברומברג, מגדולי החסידות-יג, עמוד כה
2. יחידי סגולה עמוד 33-32
3. א. ברומברג, מגדולי החסידות-יג, עמוד קד
4. על אודותיו ראו: הערך "רבי אברהם איגר", באתר המכלול.
5. שבט מיהודה - חלק א', לובלין תרצ"ה, באתר היברובוקס
   שבט מיהודה - חלק ב', לובלין תרצ"ה, באתר היברובוקס
6. באתר דעת
7. ר' עזריאל מאיר איגר, אבני זיכרון, לובלין: תרח"צ, באתר היברובוקס
8. ר' עזריאל מאיר איגר, הצעת תקנה נחוצה, ורשה: תרפ"ט, באתר היברובוקס
9. ר' עזריאל מאיר איגר, תקנת רבים, ורשה: תר"צ, באתר היברובוקס
10. הרב אהרן קוטלר, שו"ת משנת אהרן - חלק א, סימן כ, עמ' פ, ירושלים: תשמ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
11. קובץ דרושים, סימן לח, עמ' 94, פיוטרקוב תרפ"ד, באתר היברובוקס
12. חותנם של רבי אברהם ויינברג מסלונים - תל אביב ושל רבי ישראל אלתר מגור מנישואיו השניים.
13. מוטי אהרונוביץ, האדמו"ר מאמשינוב השתפך בדמעות, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2010
14. משה ויסברג, אבל: האדמו"ר מלובלין זצ"ל הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 28 במרץ 2023.