שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חושן

בגד כהונה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חושן
Remove ads

חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.

Thumb
אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי

הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).

Remove ads

מטרת החושן

מטרתו של החושן, לפי שמות (כ"ח, כט), הייתה שכל שבטי ישראל יהיו לזיכרון לפני ה', כאשר הכהן נמצא במשכן או במקדש. בספר במדבר מוזכר טעם נוסף והוא התייעצות עם אלוהים האם לצאת למלחמה: ”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה” (במדבר כ"ז, כא), ולפי זה מובן מדוע שמו חושן משפט, על ששופט כיצד על ישראל לנהוג במלחמותיהם. אצל שאול המלך מסופר (שמואל א' כ"ח, ו) שהלך לבעלת האוב כדי לקבל מידע על העתיד לפקוד אותו במלחמה בגלבוע, לאחר שלא קיבל תשובה לא דרך חלומות ולא דרך האורים או הנביאים.

Remove ads

תיאור החושן

סכם
פרספקטיבה

החושן היה בד רקום מחוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, שני ושש. צורתו הייתה ריבוע, וצלעותיו השוות היו באורך של המידה המקראית "זרת", שמשמעותה המרחק שבין קצה הזרת לאגודל (כ-25 ס"מ).[1] שובצו בו, בתוך משבצות זהב, 12 אבנים יקרות שונות, כנגד 12 השבטים. על החושן או בתוכו היה מושם האורים והתומים, שמתואר אצל פרשני המקרא כעין מנגנון הפעלה של החושן, שגורם לאותיות החרוטות על גבי האבנים לנצנץ. החושן היה מונח על האפוד של הכהן הגדול, ומהודק אל טבעות האפוד באמצעות חוטים.

בספרות הרבנית

על פי התלמוד הבבלי בסוף פרק שביעי של מסכת יומא (עג:), על החושן נחקקו, מלבד שמות השבטים, גם המילים הבאות: אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון. המטרה בכך הייתה שכל האותיות תופענה על החושן, כדי שיוכל למלא את תפקידו כאורים ותומים.

המפרשים (רבינו בחיי, חזקוני, בעל הטורים) מלמדים שהייתה חלוקה שווה של האותיות ובכל אבן ואבן היו שש אותיות. לכן, באבנו של ראובן התווספה האות א', אצל שמעון ב', אצל לוי ר'ה'מ, וכך נוצרה המילה אברהם; באבנו של יהודה נוספה האות י' וכך הלאה עד להשלמת המילה יצחק, יעקב, שבטי, ישרון. ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז) מוזכר ששמות האבות היו לפני שמות השבטים. מקורו במדרש רבה (סוף פרשת תצוה): "על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון... על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון". הרמב"ם גם מזכיר שבטי י-ה במקום שבטי ישורון.

Remove ads

דעות מסורתיות על אבני החושן


Thumbאודםברקתנופךספיריהלוםאחלמהתרשיששוהם
החושן על פי רבנו בחיי בן אשר

רבנו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח, מציג את התכונות של אבני החושן ואומר: ”ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים”. לקביעה זו אין בסיס מדעי.

השבטהאבן
ראובןאודם
שמעוןפטדה
לויברקת
יהודהנופך
יששכרספיר
זבולוןיהלום
דןלשם
נפתלישבו
גדאחלמה
אשרתרשיש
יוסף (מנשה ואפרים)שוהם
בנימיןישפה

זיהוי אבני החושן לדעת 'מכון המקדש'

הלוח הבא מציג את אבני החושן על פי הזיהוי של מכון המקדש.

מידע נוסף אבני "חשן משפט" – שם השבט שהיה מְפֻתָּח על האבן לצד אותיות "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" – שמם המשוער של האבנים ...
Remove ads

יישובים על שם אבני החושן

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads