Loading AI tools
סרט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביבה אהובתי הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של שמי זרחין, שיצא לאקרנים בשנת 2006. הסרט עוסק בחייה ובמשפחתה של טבחית בבית מלון בטבריה, החולמת להיות סופרת אך אינה מעזה לפרסם את סיפוריה. בסרט צפו כ-300 אלף צופים בבתי הקולנוע.[1]
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | שמי זרחין |
|---|---|
| הופק בידי | איתן אבן |
| תסריט | שמי זרחין |
| עריכה |
עינת גלזר-זרחין  |
| שחקנים ראשיים |
דרור קרן ששון גבאי |
| מוזיקה |
יונתן בר גיורא מירי מסיקה (מבצעת - שיר נושא) |
| צילום | איציק פורטל |
| מדינה |
ישראל |
| חברה מפיצה | Yes הטלוויזיה בלוויין |
| הקרנת בכורה | 11 ביולי 2006 |
| משך הקרנה | 107 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| פרסים |
שני פרסי וולג'ין |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט זכה ב-6 פרסי אופיר, בהם: בפרס השחקנית הטובה ביותר לאסי לוי ובקטגוריית הסרט הטוב ביותר (שחלק את הפרס יחד עם הסרט "אדמה משוגעת"). הסרט זכה גם בשני "פרסי וולג'ין", ב"פרס פסטיבל שיקגו" וב"פרס פסטיבל שנגחאי".
אביבה כהן (אסי לוי) היא טבחית קשת-יום בבית מלון בטבריה, אשר חלומה, להיות סופרת, הוצנע במשך שנים. את הרעיונות לסיפוריה היא שואבת מחייה: היא נושאת פנקס קטן, שבכל הזדמנות היא כותבת בו אירועים קטנים הפוקדים אותה, ואת אלה שוזרת בהמשך בסיפוריה. בעזרת אחותה, אניטה (רותם אבוהב), המתגוררת בשכנותה, מגיעה אביבה אל עודד זר (ששון גבאי), סופר נודע המתגורר בתל אביב, שקורא את כתביה ומבטיח לעזור לה לקדם את חלומה. הדרך להגשמת החלום מושפעת מחייה עם משפחתה – בעלה המובטל, מוני (דרור קרן), שלושת ילדיה המתבגרים - אושרת החיילת (דאנה איבגי), אלון (איתי תורג'מן) ואופק (דקל עדין), אמה המעורערת בנפשה, ויולט (לבנה פינקלשטיין) ואחותה אניטה – ומטלטל את עולמה בניסיון לגבש זהות משל עצמה, דרך עקובת רצונות, פחדים וחלומות.
במצבה הכספי הקשה, עודד זר מציע לה עסקה שהיא לא ממש מבינה את השפעותיה על חייה. אך במקביל גם בעל המסעדה במלון, מציע לה לשוב לעבודתה כטבחית. אחותה אניטה מתערבת בחייה, עד לרגע שאביבה עדה במקרה לקשר הנרקם בין אחותה למוני, והדבר פוגע בה עמוקות. כל האנשים סביבה דואגים לה, משום שהשאירה את יצירותיה אצל הסופר, העומד לצאת לחו"ל. אביבה חייבת לקבל החלטות מה עדיף לה, הכסף או היצירה האמנותית.
חלק ניכר מעלילת הסרט צולם בטבריה, שנופיה נראים היטב בסרט. הקרנת הבכורה של הסרט תוכננה להיערך בטבריה, ואכן התקיימה בה, אך כיוון שבמועד שתוכנן לכך הייתה טבריה נתונה לאיום רקטות במלחמת לבנון השנייה, נערכה ההקרנה במקלט סמוך לבית ילדותו של זרחין.[2] מבקר הקולנוע יאיר רוה העיר על כך: "האין זה מושלם, על פי שפתו הקולנועית-האירונית של הסרט, שבכורתו הטבריינית של הסרט, הרגע החגיגי והנוצץ ביותר שלו, התקיימה במקלט, מתחת לפני האדמה? זה כמובן טרגי, אבל פתאום, בעת כתיבת שורות אלה, זה נראה כמו סיום פיוטי, מהסוג המריר-מתוק שבטח אביבה בעצמה הייתה כותבת."[3]
פרסי וולג'ין בקטגוריות השחקנית (אסי לוי) והתסריט (שמי זרחין) בפסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט היה מועמד ב-13 קטגוריו בפרסי אופיר לשנת 2006,[4] וזכה ב-6, כולל פרס הסרט הטוב ביותר לאותה שנה, אשר חלק יחד עם הסרט "אדמה משוגעת" ו-5 פרסים נוספים, בהם פרס הבמאי והתסריט לשמי זרחין, פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר לאסי לוי ופרס שחקנית המשנה הטובה ביותר לרותם אבוהב.[5] באותה שנה זכה הסרט בשני פסטיבלים בינלאומיים חשובים בפרס התסריט המצטיין: פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-42 בשיקגו ופסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-10 בשאנגחאי.[6]
התסריטאי והבמאי של הסרט, שמי זרחין, הוא, בדומה לסופר עודד זר שבסרט, בן טבריה המתגורר בתל אביב. מבקר הקולנוע שמוליק דובדבני לומד מכך שזר הוא בן דמותו של זרחין עצמו, ומחזק השערה זאת בשם "זר", שהוא תחילת השם "זרחין". הוא מוסיף ומציין: "באופן זה הופך 'אביבה' למעין דיאלוג מתוחכם שבין התסריטאי-במאי והגיבורה שלו, שבין כל תסריטאי לבין כל גיבור/ה – הוא מעניק להם "חיים", אבל הוא זה שגם חי, לפחות באופן מטפורי, בזכותם".[7]
בהקרנת הבכורה של הסרט, שנערכה בטבריה, הציגה המחנכת של זרחין זיקה בינו ובין דמות אחרת בסרט: "שמי הוא כמו פלובר שכתב את מאדאם בובארי ובסיום אמר 'מאדאם בובארי זה אני'. הוא היה אביבה".[2]
אביבה היא הדמות הראשית בסרט, שאף קרוי על שמה. מבקר הקולנוע מאיר שניצר עמד על מאפיין של דמותה:
מבקר הקולנוע יאיר רוה מציג אף הוא דואליות זו בחייה של אביבה, בתארו אותו כמי "שמנסה לכדרר בין ניהול המשברים של חיי המשפחה שלה ובין חלומה להיות סופרת".[3] רוה מוסיף ומתאר את אביבה:
את המוזיקה המקורית לסרט כתב יונתן בר גיורא, שהלחין גם את סרטו הקודם של שמי זרחין: "הכוכבים של שלומי". ביצעו אותה יענקל'ה סגל, - עוד, ניצן-חן רזאל - כינור, אורן פריד - כלי הקשה, אבי בן דב - גיטרות, יונתן בר גיורא פסנתר וקלידים ובמאי הסרט זרחין - קאנון סינטי וקולות בשיר הנושא. את שיר הנושא של הסרט, "האביב שלי יגיע" (מילים - שמי זרחין, לחן - יונתן בר גיורא), מבצעת מירי מסיקה. פעם אחת בגרסה מהורהרת במהלך הסרט, ופעם שנייה על כותרות הסיום בגרסה המלאה. עוד משתתפת הזמרת לימור עובד, שתרמה את קולה לשלוש ווקאליזות ללא מילים המשולבות בפסקול. עם צאת הסרט לאקרנים בקיץ 2006 יצא שיר הנושא לרדיו במיקס שונה מגרסת הסרט, ועם תוספת של נגנים (דודו טסה בגיטרות, אשר פדי בתופים אורי זך בקלידים ויניב טייכמן בעוד וסאז). במרץ 2020 יצא בחברת הליקון (חברה) אלבום פסקול הסרט, המכיל לצד קטעים ששולבו בפסקול המקורי גם רמיקסים וטראקים שמעולם לא יצאו לפני כן.[9]
בשנת 2023 עלתה ההצגה המבוססת על הסרט בתיאטרון הבימה בשיתוף עם תיאטרון באר שבע את העיבוד כתב ארז דריגס, וביים משה קפטן הצגת הבכורה עלתה ב-30 באפריל 2023
"אביבה אהובתי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אביבה אהובתי", באתר AllMovie (באנגלית)
"אביבה אהובתי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אביבה אהובתי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)ביקורות
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
