אבא גוריון איש צידן

אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות מאה ה-2 לספירה. נשארו ממנו מאמרי אגדה שאמר בשם אבא שאול ורבן גמליאל.

מאמריו באגדה

שמו מוזכר במשנה פעם אחת בלבד, בה הוא מוסר מאמר אגדה בשם אבא גוריא:

לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנווני, שאומנותן אומנות לסטים

— משנה, מסכת קידושין, פרק ד', משנה י"ד

מאמר זה מובא גם במסכת סופרים, שם הגרסה היא שאבא גוריון מסרו בשם "אבא גוריין"^[1]. על פי גרסת ההתלמוד הירושלמי אבא גוריון מסר מאמר זה בשם אבא שאול^{[hebrew 1]}, והובא שם מאמר נוסף בסגנון דומה, שמסר בשם אבא שאול^{[hebrew 2]}:

רוב חמרים רשעים, רוב גמלין כשירין, רוב ספנים חסידים, רוב ממזרין פקחין, רוב עבדים נאים, רוב בני אבות ביישנים, רוב בנים דומין לאחי האם, כשר שברופאים לגיהנום, הכשר שבטבחין שותף עמלק

— תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א

אחד המדרשים על מגילת אסתר נקרא מדרש אבא גוריון מפני שהוא פותח בחמישה דברים שאמר אבא גוריון איש ציידן (תרגום חופשי מארמית)^[2]:

משרבו דייני שקר – רבו עדי שקר.
משרבו דלטורים – ממונם של הבריות נבזז.
משרבו חצופי פנים – ניטל הוד והדר ויקר מן הבריות.
משעה שאמר קטן לגדול "אני גדול ממך" – התקצרו שנותיהם של בני האדם (חלק זה אינו מובא באסתר רבה).
משעה שהכעיסו הבנים החביבים במעשיהם את אביהם שבשמים – העמיד עליהם מלך חנף, שהוא אחשוורוש.

באסתר רבה מובא מאמר זה ללא הדבר הרביעי, ושם אבא גוריון מוסר את המאמר בשם רבן גמליאל^[3].

שמו ומקומו

שמו השני "גוריון" נכתב במקורות ארץ ישראליים "אוריון" או "אוריין", והג' התחלפה בא' כפי שמצוי במבטא אנשי ירושלים^[2].

שם מקומו השתבש בכמה צורות, בהן "ציידן", "צדיין", "ציידין". יש אומרים שמדובר בעיר המפורסמת צידון^[4]^[2], ויש הסוברים שמדובר בתל בית צידה, שנכתבה בלא וא"ו כדי להבדילה מצידון^[5]^[6].

זיהויים נוספים

רבי אברהם בן הגר"א כתב שאולי שהוא אבא הדורש המוזכר בשמות רבה (מב, א) ובספרי דברים^[7]. שמואל קליין זיהה אותו עם אבא יודן איש צידן^[5].

לקריאה נוספת

שלום (בן יחזקאל) אלבק, אבא גוריון, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 98, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
יהודה דוד אייזנשטיין, ‏"אַבָּא גּוֹריוֹן, מדרש", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 7–8, באתר היברובוקס
הרב אהרן הימן, "אבא גוריון איש ציידין", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
יחיאל מיכל גוטמן ומ. קליין, "אַבָּא גוּרְיוֹן (גוּרְיָן, אוֹרְיָן, אוֹרְיָין)", אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א', בעריכת יעקב קלצקין, הוצאת אשכול, ברלין-ירושלים 1929, עמ' 30, באתר אוצר החכמה
מרדכי מרגליות (עורך), "אבא גוריון (אוריון) איש צידן", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 6

ביאורים

[H 1]
יהודה דוד אייזנשטיין באוצר ישראל, מצדד בגרסה זו
[H 2]
במשנה מסר רבי יהודה מאמר זה "בשמו", ופירשו המפרשים שהוא מסר בשם אבא גוריא, אך לפי הירושלמי הכוונה לאבא גוריון

הערות שוליים

[1]
מסכת סופרים, פרק ט"ו, הלכה י'
[2]
שלמה בובר (עורך), מדרש אבא גוריון, ספרי דאגדתא, דפוס ראם, וילנא תרמ"ז, באתר היברובוקס
[3]
אסתר רבה, פתיחתא, ט'
[4]
משפחות סופרים, אשכול – אנציקלופדיה ישראלית
[5]
שמואל קליין, עבר הירדן היהודי, וינה תרפ"ה, עמ' 34, באתר אוצר החכמה
[6]
ישעיהו פרס, צַיְדָן, ארץ ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית, כרך ד, הוצאת ראובן מס, ירושלים 1995, עמ' 795, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
[7]
רבי אברהם בן הגר"א, מדרש אבא גוריון, רב פעלים, ורשה תרנ"ד, אות א', עמ' 28, באתר היברובוקס

[2] [H 1]
יהודה דוד אייזנשטיין באוצר ישראל, מצדד בגרסה זו

[3] [H 2]
במשנה מסר רבי יהודה מאמר זה "בשמו", ופירשו המפרשים שהוא מסר בשם אבא גוריא, אך לפי הירושלמי הכוונה לאבא גוריון

[1] [1]
מסכת סופרים, פרק ט"ו, הלכה י'

[בובר-4] [2]
שלמה בובר (עורך), מדרש אבא גוריון, ספרי דאגדתא, דפוס ראם, וילנא תרמ"ז, באתר היברובוקס

[5] [3]
אסתר רבה, פתיחתא, ט'

[6] [4]
משפחות סופרים, אשכול – אנציקלופדיה ישראלית

[קליין-7] [5]
שמואל קליין, עבר הירדן היהודי, וינה תרפ"ה, עמ' 34, באתר אוצר החכמה

[8] [6]
ישעיהו פרס, צַיְדָן, ארץ ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית, כרך ד, הוצאת ראובן מס, ירושלים 1995, עמ' 795, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[9] [7]
רבי אברהם בן הגר"א, מדרש אבא גוריון, רב פעלים, ורשה תרנ"ד, אות א', עמ' 28, באתר היברובוקס

[1]

[hebrew 1]

[hebrew 2]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]