אבא אושעיא איש טריא

אבא אושעיא איש טריא היה אדם חסיד שחי בארץ ישראל, כנראה בתקופת האמוראים.

קבר עממי של רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין

ביוגרפיה

בספרות חז"ל לא קיימות הלכות בשמו, אך בתלמוד הירושלמי מובאים סיפורים על חסידותו. על פי המסופר הוא היה כובס, ועשה לעצמו בגדים ממין צמר אחד בלבד ולא מסוגי צמר רבים, מחשש שיחשדו בו שלובש בגדים מצמר של לקוחותיו^[1]. פעם כששהה בנהר בשל עבודתו ככובס, רחצה שם המלכה ואיבדה תכשיטים וכלי זהב, ואבא הושעיא מצאם והחזירם לה. אמרה לו המלכה שהוא רשאי לקחתם לעצמו, מכיוון שיש לה תכשיטים רבים טובים מהם. אמר לה אבא אושעיא שהוא החזיר לה מפני שהתורה גזרה על היהודים להשיב אבדה. התפעלה המלכה ואמרה: "ברוך אלוהי היהודים"^[2].

בעת פטירתו ראו את מיטתו פורחת באוויר, וקראו עליו את הפסוק: ”אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה” – שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי אושעיא – ”בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ” (שיר השירים, ח', ז')^[3]. באותו יום נולד לו בן שנקרא רבי הושעיה. הוסיפו בני הדור וקראו על יום זה את הפסוק: ”וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ” (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ה')^[4][5].

לפי ישעיהו פרס מקום מגוריו היה טיריא הסמוכה לפקיעין^[6], והמסורת המקומית אכן מציינת שם את קברו.

תקופתו

יש המזהים^[7] את אבא אושעיא איש טיריא עם "ישעיה איש טיראה" המתואר בתוספתא ככובס חסיד^[8]. בזיהוי זה ישנו קושי מסוים, שכן במדרש מסופר שאבא אושעיא נולד ביום שנפטר רבי אבין^[4], וכיון שמקובל לזהותו כרבי אבין, עולה שאבא אושעיא חי בדור הרביעי לאמוראים, זמן רב לאחר התאריך המקובל לסיום עריכת התוספתא. לכן יש הסוברים שהיו אלו שני חכמים שונים, האחד תנא והשני אמורא^[9]. רבי זאב וולף רבינוביץ' טוען שעריכת התוספתא המשיכה לאורך תקופת האמוראים, ולכן אין בדבר כל קושי^[10].

לקריאה נוספת

• מרדכי מרגליות (עורך), "אבא אושעיא איש טירייא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 1–2

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי הושעיא איש טיריא

• הרב אהרן הימן, "אבא אושעיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• (רבי אושעיא איש טיריא באתר פקיעין בארכיון Wayback Machine (אורכב 29.09.2013))