M3 סטיוארט
טנק אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
M3 סטיוארט (באנגלית: M3 Stuart) הייתה סדרת טנקים קלים מתוצרת ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה. הם נקראו על שמו של ג'.א.ב סטיוארט, גנרל בצבא הקונפדרציה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | טנק קל |
מדינה מייצרת | ארצות הברית ארצות הברית |
משתמשים עיקריים | ארצות הברית |
משתמשים משניים | בריטניה |
שנת ייצור | 1941 |
דגם קודם | טנק בינוני M2 |
דגם עוקב | M24 צ'אפי |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
יחידות שיוצרו | 23,685 |
מידע טכני | |
אורך | 4.53 מטר |
רוחב | 2.24 מטר |
גובה | 2.39 מטר |
משקל | 12.9 טון |
מהירות | 58 קמ"ש |
טווח פעולה | 112 ק"מ |
מנוע | בנזין, 250 כ"ס |
שריון | 51-10 מ"מ |
צוות | 4 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח בקוטר 37 מ"מ |
מספר פגזים | 106 פגזים |
חימוש משני | 3 מקלעי M1919 בראונינג |
הערות | הנתונים לדגם M3A1 |
מעל ל-22,000 טנקים יוצרו במשך השנים 1944-1941, והם היו בשימוש נרחב ביותר (בשל מספרם) בקרבות מול צבאות גרמניה הנאצית, איטליה ויפן. הקרבות במדבר המערבי ובצפון אפריקה בשנים 1941–1942 הדגישו את חסרונות טנק הסטיוארט בלוחמת שריון. חולשתו העיקרית של ה־M3 הייתה נעוצה בחימושו - תותח בקוטר 37 מ"מ שהיה חלש מכדי להתמודד מול השריון הגרמני. מאחר שטנקי הסטיוארט היו זמינים בכמויות כה גדולות, הם לא הוצאו משירות ובמקום זאת הוגבלו בעיקר לתפקידי סיור.
במהלך המלחמה, טנקי סטיוארט רבים הועברו לבעלות בריתה של ארצות הברית כחלק מחוק השאל החכר. כ-6,900 סופקו לבריטניה, ו-1,681 לברית המועצות.[1] לאחר המלחמה הועברו טנקי הסטיוארט המיושנים לצבאות ברחבי אירופה, אסיה, ואמריקה הדרומית. מצרים קיבלה לידיה מספר טנקים, אך הם הוצאו משירות מבלי שהשתתפו במלחמות נגד ישראל. מחליפו של הסטיוארט בצבא ארצות הברית היה הטנק M24 צ'אפי.
טנק זה כנראה עדיין בשרות בפרגוואי ונחשב לטנק שעשה את השרות הכי ארוך.