F-22 ראפטור

F-22 ראפטור
F-22 Raptor
	F-22 ראפטור טס מעל בסיס חיל האוויר קדנה (אנ') שביפן במשימת אימונים שגרתית, 23 בינואר 2009
	F-22 ראפטור טס מעל בסיס חיל האוויר קדנה (אנ') שביפן במשימת אימונים שגרתית, 23 בינואר 2009
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב חמקן
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	לוקהיד מרטין ובואינג
טיסת בכורה	YF-22: ‏29 בספטמבר 1990 F-22: ‏7 בספטמבר 1997
תקופת שירות	15 בדצמבר 2005 – הווה (18 שנים)
צוות	1
יחידות שיוצרו	195
משתמש ראשי	חיל האוויר האמריקאי
מחיר	200–350 מיליון דולר
אורך	18.92 מטרים
גובה	5.08 מטרים
מוטת כנפיים	13.56 מטרים
שטח כנפיים	78.04 מטרים
משקל ריק	14,365 ק"ג
משקל המראה מרבי	36,500 ק"ג
מהירות מרבית	מעל 2.47 מאך
תותחים	תותח M61 וולקן 20 מ"מ
טילים	טילי אוויר-אוויר: AIM-9 סיידווינדר, AIM-120 AMRAAM
פצצות	JDAM
	שני מנועי סילון טורבו-מניפה Pratt & Whitney דחף 156 kN
תרשים

לוקהיד מרטין F-22 ראפטור (באנגלית: Lockheed Martin F-22 Raptor; בעבר F/A-22 ראפטור) הוא מטוס קרב מהדור החמישי המשתמש בטכנולוגיית חמקנות. הוא בעיקרו מטוס עליונות אווירית אך מצויד לביצוע משימות נוספות, כמו תקיפות קרקע, לוחמה אלקטרונית ומשימות ריגול. לוקהיד מרטין היא הקבלן הראשי ואחראית לרוב מבנה גוף המטוס, מערכות הנשק והרכבתו הסופית. בואינג שותפה בפרויקט ומספקת את הכנפיים, את מבנה הגוף האחורי ואת המערכות האוויוניות.

עובדות מהירות מאפיינים כלליים, סוג ...

סגירה

המטוס כונה F-22 ו-F/A-22 בשנים שקדמו לכניסתו הרשמית לחיל האוויר האמריקני. הוא נכנס לשירות במהלך דצמבר 2005 כ-F-22A. למרות תקופת פיתוח יקרה וארוכה, חיל האוויר האמריקני מחשיב את ה-F-22 כמרכיב חשוב בכוח ההרתעה של ארצות הברית, וטוען שאף מטוס קרב קיים או מתוכנן לא יכול להתחרות עימו. באפריל 2009 הציעה מחלקת ההגנה של ארצות הברית להפסיק את הזמנתן של יחידות חדשות, דבר הנתון לאישור הקונגרס. תקציב 2010 של ארצות הברית, שעבר בשני בתי המחוקקים וקיבל את אישור הנשיא, לא כלל תקציב להמשך הפרויקט ולרכש של מטוסים נוספים.

בעקבות הפסקת המימון, נסגר בדצמבר 2011 קו הייצור למטוסי F-22 ראפטור חדשים.^[1]

במאי 2021 הצהיר ראש מטה חיל האוויר של ארצות הברית, הגנרל צ'ארלס בראון כי מטוס ה-NGAD יחליף את ה-F-22 בשנות ה-30 של המאה ה-21.^[2]^[3]

פיתוח

F-22 יועד להיות מטוס הקרב הטקטי המוביל של ארצות הברית בתחילת המאה ה-21, והוא מטוס הקרב היקר ביותר אשר פעיל כיום (המטוס היקר ביותר אי פעם הוא B-2 ספיריט שמחירו 2.2 מיליארד דולר). הפנטגון סיכם באפריל 2006 שסך עלות הפיתוח והייצור של 183 המטוסים הראשונים תגיע ל-62 מיליארד דולר, 338 מיליון לכל מטוס (יש אומרים שהסכום המשוער לכל מטוס אמור להיות נמוך במידה מסוימת כיוון שחלק מהמחקר והפיתוח תומך גם ב"מטוס התקיפה המשותף", ה-F-35).

האבטיפוס YF-22 "לייטנינג II", שנקרא על שם ה-P-38 לייטנינג ("ברק" באנגלית), ניצח במכרז את האבטיפוס YF-23 (פיתוח משותף של החברות מקדונל דאגלס ונורת'רופ) על חוזה המטוס הטקטי המתקדם. באפריל 1992, בזמן טיסת ניסוי לאחר חתימת החוזה, התרסק ה-YF-22A הראשון בזמן נחיתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה. טייס הניסוי לא נפצע, וסיבת ההתרסקות הייתה תקלת תוכנה במערכת בקרת הטיסה שבה אחד ההגבּרים חושב לא נכון, גרם להתבדרות בציר העלרוד, והוציא את המטוס מסף היציבות. השם "לייטנינג II" דבק במטוס עד אמצע שנות ה-90, ולזמן קצר כונה המטוס גם "רפייר" (חרב סיף).

ה-F-22 הפך ל"ראפטור" כשהמטוס הייצוגי הראשון נחשף ב-9 באפריל 1997, במפעל לוקהיד-ג'ורג'יה במרייטה שבג'ורג'יה. הטיסה הראשונה התרחשה ב-7 בספטמבר אותה שנה. ב-2002 שינו ראשי חיל האוויר את הכינוי של הראפטור ל-F/A-22. הכינוי החדש, שחיקה את הכינוי של ה-F/A-18 הורנט של הצי, רמז לכך שלראפטור יכולת להתקפות קרקעיות (האות F מסמלת מטוס לקרבות אוויר והאות A מסמלת מטוס לתקיפת קרקע בחיל האוויר האמריקאי).

ה-F/A-22 הראשון נשלח לבסיס חיל האוויר נוויל שבנבדה ב-14 בינואר. ההתרסקות הראשונה של ה-F/A-22 הייתה ב-20 בדצמבר 2004, בזמן המראה בבסיס חיל האוויר ניילס. הטייס נפלט שניות לפני אסון. חקירה של התקרית הגיעה למסקנה שהייתה הפרעה קצרה באספקת החשמל בזמן כיבוי המנוע שקדם לטיסה, שגרמה לתפקוד לקוי של מערכת בקרת הטיסה,^[4] בעקבות זאת בוצעו שינויים בתכנון המטוס כדי לטפל בתקלה.

איסור על ייצוא

אין אפשרות לייצא את המטוס בגלל איסור שנקבע בחוק הפדרלי על מכירת ה-F-22. רוב הלקוחות הנוכחיים של מטוסי קרב אמריקאיים הם חילות אוויר בעלי מטוסים מהדור הרביעי, או המחכים לרכישת F-35, הכולל טכנולוגיות מה-F-22, אך תוכנן להיות זול יותר, גמיש יותר לשינויים, ואושר ליצוא מן ההתחלה.

מספר מדינות הביעו עניין ברכישת המטוס. יפן, ישראל, אוסטרליה, סעודיה ואפילו סין טענה שתשמח שהמטוס יהיה חלק מהארסנל שלה.

יפן יפן: הממשלה היפנית הביעה עניין ברכישת ה-F-22 במסגרת תוכנית החלפת מטוס הקרב המיועדת לחיל האוויר היפני. אם אכן יירכש המטוס, תהיה זו, ככל הנראה, גרסה מופחתת יכולות שתשמור על היכולות האוויוניות ועל החמקנות. למרות זאת, הצעה שכזו עדיין תדרוש אישור מהפנטגון, ממחלקת המדינה ומהקונגרס.
ישראל ישראל: ישראל הביעה עניין רב ברכישת המטוס. ראש להק הציוד בחיל האוויר הישראלי לשעבר, תת-אלוף זאב שניר, אמר ש"חיל האוויר ישמח להצטייד ב-24 מטוסי F-22, אך הבעיות הן סירוב האמריקנים למכור את המטוס, ותג מחיר של 200 מיליון דולר".^[5]^[6] בסוף אוקטובר 2020 דווח בעיתון הערבי "א-שרק אל-אווסט" שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר את מכירת המטוס לישראל.^[7]
אוסטרליה אוסטרליה: מספר פוליטיקאים אוסטרלים ופרשנים ביטחוניים הציעו שאוסטרליה תרכוש F-22 במקום F-35. ב-2006 תמכה מפלגת הלייבור האוסטרלית בהצעה זו בשל יכולותיו הגבוהות המוכחות, כשה-F-35 היה עדיין בפיתוח. למרות זאת דחתה ממשלת אוסטרליה בראשות ג'ון הווארד רכישה של F-22 בשל החשש שהמטוס לא ישוחרר לייצוא, ומשום שאין לו יכולת התקפת יבשה וים מספקת.

רכישות עתידיות והכוונה לסגור קו הייצור

במהלך שני חודשי הקרקוע של כמעט 700 מטוסי F-15 ישנים בנובמבר ודצמבר 2007, תבעו מספר סנטורים אמריקאים שסגן שר ההגנה גורדון אינגלנד ישחרר שלושה דוחות ממשלתיים התומכים ברכישת ב-F-22 נוספים מעבר ל-183 המטוסים המתוכננים. חיל האוויר האמריקני דרש שה-F-22 יישאר בייצור גם אחרי 183 המטוסים המתוכננים. זוהי כנראה תגובה לקרקוע מטוסי הקרב מסוג F-15A-D.

בתחילת יולי 2009 התפרסם כי קבוצת סנטורים פנתה למשרד ההגנה בבקשה לאפשר ליפן ולישראל לרכוש את המטוס, כדי למנוע את צמצום קווי הייצור של המטוס, ואת פיטוריהם של 95 אלף עובדים המועסקים בפרויקט באופן ישיר או עקיף.^[8]

לקראת סוף יולי 2009, לאחר שיוצרו בסך הכול 195 מטוסים (מתוכם 8 מטוסי ניסוי ו-187 מטוסים מבצעיים), החליט הסנאט להפסיק את ייצור ה-F-22 באופן סופי, ולעצור את המשך מימון הפרויקט.^[9]^[10]

יכולות, תכונות ומאפיינים

יכולת טיסה, כושר תמרון והנעה

ה-F-22 הוא אחד המטוסים המתמרנים והמהירים בעולם. המטוס משלב את מיטב הידע והתכנון האווירודינמי, שמעניק לו יכולת טיסה מרשימה. בנוסף לכך ישנה גם טכנולוגיית הניהוג הווקטורי (או TVC ר"ת של Thrust Vector Control) אשר מזיזה את צינורות הפליטה של המנוע, עד 20 מעלות מעלה ומטה לכל כיוון, בהתאם לתנועות המטוס, וכך, בשילוב עם עיצוב אווירודינמי יעיל, המטוס מסוגל לבצע פניות חדות ומהירות תוך משיכת G גבוה.

על כך מפקדת מערכת הטוס-על-חוט (FBW, ראשי תיבות של Fly By Wire) שהיא מערכת של מחשבים שקולטת את תנועות מוט ההיגוי בידי הטייס, מנטרת את מצב המטוס בעזרת חיישנים, ובעזרת תוכנה מתוחכמת מחליטה אילו משטחי ניהוג להניע בגוף המטוס ובאילו זוויות על מנת לבצע את החלטת הטיסה של הטייס בצורה היעילה ביותר. כל אלה תורמים לכך שה-F-22 הוא בעל יכולת תמרון גבוהה במיוחד, ומגדילים את כוחו ויעילותו של המטוס.

ל-F-22 שני מנועי טורבו מניפה מתוצרת פראט אנד וויטני (Pratt & Whitney) מתקדמים מדגם F-119-PW-100, בעלי יכולת ניהוג ווקטורי. מנועים אלה תוכננו להיות חזקים ואמינים במיוחד. לפי מספר מקורות, הדחף של המנועים הוא 35 אלף ליברות, עוצמה הגבוהה מזו של כל מטוס קרב אחר. עוצמת המנועים מקנה למטוס את היכולת לחצות את מהירות הקול ולבצע שיוט על-קולי במהירות של 1.72 מאך. בנוסף, מנועים אלו מעניקים ל-F-22 מהירות טיפוס גבוהה, מהירה יותר ממטוסים בעלי כושר טיפוס גבוה דוגמת F-15. מנוע זה בנוי מ-40% פחות חלקים מאשר מנועי הסילון של מטוסי הדור רביעי, דבר המגדיל את אמינותו.

חימוש

ה-F-22 מסוגל לשאת מגוון טילי אוויר-אוויר מתקדמים ופצצות קרקע למשימות יירוט ותקיפה, בנוסף לתותח הוולקן M61A2 המשופר בעל 480 כדורים.

על מנת שחמקנותו לא תיפגע, ה-F-22 תוכנן עם תאי חימוש פנימיים שבהם החימוש ינשא. על מנת לשגר טיל, הטייס צריך לפתוח את דלתות תאי החימוש, שפתיחתן אורכת פחות משנייה אחת, ואז זרועות רובוטיות מורידות את הטילים מעט הרחק מגוף המטוס. התותח מוטמע בתוך הגוף בשורש כנף ימין ומוסתר על ידי דלת שנפתחת כשהתותח יורה, על מנת לשמור על החמקנות. ה-F-22 נושא את ה-AIM-9 מונחה החום מדגמים M ואף ה-X החדש כחימוש אוויר-אוויר לטווח קצר, ואת ה-AIM-120 מדגמים C ואף ה-D החדש.

תצורת יירוט חמקנית טיפוסית כוללת שני AIM-9 ושישה AIM-120 למספר כולל של 8 טילי אוויר-אוויר בנוסף לתותח. בנוסף, לצורך תקיפה, ה-F-22 מסוגל לשאת שתי פצצות מונחות GPS מסוג JDAM (ראשי-תיבות של Joint Direct Attack Munition) במשקל 1,000 ליברות כל אחת, או שמונה פצצות מונחות GPS במשקל 250 ליברות כל אחת מסוג SDB (פצצות קטנות קוטר, Small Diameter Bomb). תצורת תקיפה חמקנית טיפוסית תכלול שני AIM-9, שני AIM-120 ו-2 פצצות JDAM או 8 פצצות SDB למספר כולל של 4 טילי אוויר-אוויר ו-2 או 8 פצצות בנוסף לתותח.

בנוסף לתאי החימוש הפנימיים, ל-F-22 יש 4 נקודות תלייה חיצוניות על הכנפיים, אשר מגדילות את כושר נשיאת החימוש ומסוגלות לשאת 5,000 ליברות כל אחת. החיסרון בכך הוא שהפיילונים (שעליהם החימוש נישא) והחימוש עצמו מגדילים את חתימת המכ"ם של המטוס ובכך מחבלים בחמקנותו ואף פוגעים בכושר התמרון שלו. פתרון לכך הוא שאחרי שהחימוש או מכלי הדלק על הפיילונים מוטל או משוגר, אפשר להשליך את הפיילונים בזמן הטיסה ובכך להחזיר את חמקנות המטוס וכושר תמרונו. בנוסף לכך, פותח פוד מיוחד בעל צורה חמקנית אשר נתלה על נקודת התלייה ומאחסן את החימוש בתוכו, וכך המטוס מסוגל לשאת חימוש רב ולשמור על חמקנותו.

אוויוניקה

ה-F-22 הוא אחד המטוסים הממוחשבים ביותר בעולם. בתוכנת המטוס ובמערכותיו האוויוניות המתקדמות ישנן מעל 1.7 מיליון שורות קוד.

התשתית האלקטרונית מבוססת על מעבד שנבנה במיוחד ל-F-22, ה-CIP‏ (Common Integrated Processor). המעבד מובנה ומשמש בכל המכשור האלקטרוני הרב שעל המטוס כגון המכ"ם, מערכות ה-EWS, החיישנים השונים, מערכות תקשורת וניווט, מערכות הנשק ושאר מערכות ומרכיבי האוויוניקה. מעבדי ה-CIP מסוגלים להתאים את עצמם לכל פונקציה אלקטרונית על ידי תכנות עצמי ובכך מקנים למטוס שרידות גבוהה. אם חלק מהמעבדים האחרים נפגעים, המעבדים שנותרו מסוגלים לקחת את הנטל של המעבדים הפגועים ובכך לאפשר לכל מערכות המטוס להיות תקינות ומוכנות לשימוש, מה שמקנה למטוס כושר שרידות גבוה מאוד בשדה הקרב. מלבד מעבדי ה-CIP האינטגרליים של המכ"ם ומערכות ה-EWS (ר"ת של Early Warning System), ישנם 2 מעבדי CIP כלליים של מערכות המטוס, אשר מקוררים על ידי נוזל ומסוגלים לבצע 10.5 מיליארד פעולות בשנייה.

מכ"ם ה-AN/APG-77 מסוג AESA (ר"ת של Active Electronically Scanned Array) שתוכנן למטרות עליונות אווירית – אוויר-אוויר, ולתקיפת קרקע – אוויר-קרקע, הוא החיישן העיקרי והחשוב ביותר של ה-F-22. המכ"ם החזק בעל 2,000 יחידות T/R (ר"ת של Transmitter/Receiver) מסוגל לעקוב ולנעול על מספר מטרות בו זמנית בכל מזג אוויר ולספק לטייס מידע רב על כל מטרה. בנוסף לכך, מתוקף היותו מכ"ם AESA המכ"ם מסוגל לסרוק גזרה אווירית של 120 מעלות כמעט בזמן רגעי בעוד שלמכ"ם של ה-F-15E יידרשו 14 שניות לסרוק את אותה הגזרה. המכ"ם הוא מסוג LPI (ר"ת של Low Probability of Intercept) כלומר מכ"ם שפועל כך שיקשה על איתורו על ידי מערכות EWS מסוג RWR (ר"ת של Radar Warning Receiver). המכ"ם עושה זאת על ידי כך שהוא משנה את תדרו יותר מ-1,000 פעמים בשנייה. בנוסף לכך, המכ"ם עוצמתי כל כך שאם כל הספקו מרוכז ומופנה לעבר מטוס מסוים, הוא מסוגל לחסום ולשבש את פעולת המכשירים האלקטרוניים באותו מטוס, ובכך לשמש כמטוס לתקיפה אלקטרונית. המכ"ם שודרג מספר פעמים כדי לשפר את יכולותיו ולהקנות לו יכולות חדשות, בעיקר יכולת אוויר-קרקע.

מערכות ה-EWS, ה-RWR וה-MLD (ר"ת של Missile Launch Detector):

AN/ALR-79 – מערכת של כ-30 חיישני EWS פאסיביים אשר מוטמעים בגופו של המטוס ומתפקדים כ-RWR. המערכת מסוגלת לאתר ולסווג מטרות קורנות קרינת מכ"ם ביעילות רבה ומסוגלת לאתר אותות חלשים ורחוקים, עד 250 מיילים ימיים. המערכת יודעת לאתר נעילה ושיגור של טילי מכ"ם אקטיביים וחצי אקטיביים. המערכת מספקת לטייס מידע רב על שדה הקרב ועל האיומים שבו, ומעניקה לו יתרון על מטוסים עם מערכות RWR חלשות יותר.

AN/AAR-56 – מערכת חיישני EWS פאסיביים מסוג MLD. על המטוס מפוזרים חיישנים אשר קולטים קרינת IR (ר"ת של Infra Red, תת-אדום) ו-UV (ר"ת של Ultra Violet, על-סגול) המאפיינים את אורכי הגל שפולטים מנועי טילים. המערכת מנתחת אותם ומספקת לטייס מידע על שיגור טילים (מטווח קרוב) לעבר מטוסו. המערכת גם יכולה לשגר אוטומטית אמצעי הטעייה כגון מוץ ונורים, ללא התערבות הטייס.

שירות מבצעי

מטוס ה-F22 פעל מבצעית לראשונה ב-23 בספטמבר 2014 בהפצצה על מתחם דאעש.^[11]^[12] ההפלה האווירית הידועה הראשונה של F-22 הייתה ב-4 בפברואר 2023 כאשר הפיל בלון ריגול סיני מעל הים האטלנטי. המטוס עדיין לא הפיל מטוס קרב מאויש אחר.^[13]

גלריה

שני מטוסי קרב F-22 ראפטור חמקניים של פיקוד החינוך והאימונים של חיל האוויר של ארצות הברית, מבסיס חיל האוויר טינדל (אנ'), פלורידה, טסים מאחורי בואינג KC-135 סטרטוטנקר מטייסת התדלוק האווירי 151 (אנ'), כנף תדלוק אווירי 134 (אנ') של המשמר הלאומי של טנסי (אנ'), מבסיס המשמר הלאומי של מקגי טייסון (אנ'), אלקואה (אנ'), טנסי, במהלך משימת אימון תדלוק אווירי ב-2 באפריל 2007.
F-22 ראפטור ברחבת חניה לאחר הנחיתה בבסיס חיל האוויר היל (אנ'), יוטה. המטוס, מטייסת הקרב 27 (אנ'), בבסיס חיל האוויר לנגלי (אנ'), וירג'יניה, נחת ב-15 באוקטובר לפריסה הראשונה של הדור הבא של מטוס הקרב לאימון בנשק חי.
שני F-22 ראפטור טסים מעל האוקיינוס השקט במהלך משימה ב-9 במרץ 2009 כחלק מפריסה בבסיס חיל האוויר אנדרסן (אנ'), גואם. הראפטורים פרוסים מבסיס חיל האוויר אלמנדורף (אנ'), אלסקה.
לוקהיד מרטין F-22 ראפטור
מטוס F-22 מטייסת הקרב 27 (אנ'), הוטס על ידי לוטננט קולונל (אנ') ג'יימס האקר ליד בסיס חיל האוויר לנגלי (אנ'), וירג'יניה.
F-22 ראפטור בטיסה