תל שרע

תל שֶׁרַע (בערבית: תַל אַ-שַרִיעַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני, בגדתו הצפונית של נחל גרר, מדרום-מזרח לנתיבות ליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע. התל מתנשא על גבעת כורכר לרום של 169 מטרים, וכולל בשטחו כ-20 דונם. תל שרע נחרץ על ידי מדרונות תלולים רבים, ובינו לבין תל הרור נובעים מעיינות רבים.

תל שרע

מידות
שטח	20 דונם
גובה מעל פני הים	169 מ'
היסטוריה
תקופות	התקופה הכלקוליתית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°23′28″N 34°40′54″E
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   תל שרע (למפת מערב הנגב רגילה)   תל שרע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל שרע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל שרע

החפירות הארכאולוגיות בצידו הצפון מזרחי של התל (חפירות דומות נערכו בצידו הדרום מערבי)

גשר הרכבת מעל נחל גרר בקרבת תל שרע - צילום מ-1917

אחד מבסיסי עמודי הגשר. נמצא על גדתו הדרומית של נחל גרר

זיהוי האתר

זיהוי האתר היה נתון לוויכוח ביו הארכאולוגים. אולברייט הציע לזהות את האתר עם חרמה, חוקרים אחרים הציעו את גרר ואת גת-פלשתים. לעומתם בנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את תל שרע עם העיר המקראית צִקְלַג. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.

חפירות ארכאולוגיות

באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי החוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בראשות א' אורן ובסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. החפירות נערכו במשך שש עונות חפירה רצופות בין השנים 1979-1972^[1]. באתר נחפרו 13 שכבות ארכאולוגיות ונמצא רצף התיישבותי מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. הממצאים באתר כוללים מבנים רבים, כגון אסמים מהתקופה הפרסית, ארמון (משערים שהארמון הוא מתקופתו של אסא מלך יהודה), ומבנה גדול מהתקופה הרומית. על פסגת התל קיים בית קברות מוסלמי.

התל בתקופת מלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – קרב תל א-שריעה ותל הוריירה (1917)

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נבנו בסביבת התל מחנות של הצבא העות'מאני כחלק מהערכותם לבלימת הכוחות הבריטים. מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה עברה למרגלות התל ולשם כך נחפר חפיר ממערב לתל ובהמשכו נבנה גשר בן 7 קשתות מעל נחל גרר. מדרום לגדת הנחל, בנו הטורקים תחנת רכבת ששירתה את הכוחות. במהלך נסיגתם פוצצו הטורקים חלק מהגשר אך הוא שוקם על ידי הבריטים והמשיך לשרת אותם. בהמשך הוסט קו הרכבת לבאר שבע מזרחה והאתר נזנח.

נכון ל-2016 הגישה לערוץ הנחל חסומה על ידי צמחייה עבותה ולא ניתן לחפש את שרידי הגשר. ניתן עדיין לראות את הסוללה משני צידי הנחל וכן את החפיר. על הגדה הדרומית של הנחל ממצאים הקשורים לגשר ולתחנת הרכבת.

לקריאה נוספת

• א' אורן, שרע - תל, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, עמ' 1563–1570

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל שרע בוויקישיתוף

• תל שרע, באתר "עידן התנ"ך"
• עונת חפירות ראשונה ועשירה בתל א-שריעה, דבר, 24 בספטמבר 1972
• ממצאי תל-שרע מחזקים ההשערה אודות איתור צקלג המקראית, דבר, 30 ביולי 1973
• צבי אילן, מצודה שהוחרבה בידי סנחריב נחשפה בנגב, דבר, 27 בספטמבר 1974
• תל שרע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. שלמה גבעון, חוקרים עלו על תל א-שריעה, מעריב, 21 ביולי 1974