Loading AI tools
תיק פלילי נגד בנימין נתניהו ונוני מוזס בחשד שסיכמו על סגירת עיתון ישראל היום בתמורה לסיקור אוהד בעיתון ידיעות אחרונות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיק 2000 (המכונה גם פרשת נתניהו-מוזס) הוא חקירה פלילית שעניינה במערכת היחסים בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובין מו"ל "ידיעות אחרונות" ובעל השליטה בעיתון נוני מוזס. החקירה נוהלה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל החל מינואר 2017. על פי החשד הציע מוזס לנתניהו שינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת בשליטתו, ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום"[1] ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו. כמו כן נחקר הקשר בין אנשי "ידיעות אחרונות" לח"כ איתן כבל, שנמנה עם יוזמי הצעת חוק שאמורה הייתה להגביל את פעילותו של "ישראל היום" ובכך להיטיב עם "ידיעות אחרונות".
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
_Mozes.jpg)
.jpg)
בנובמבר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי החליט להגיש כתב אישום, נגד נתניהו בעבירת מרמה והפרת אמונים ונגד מוזס בגין ניסיון למתן שוחד. במאי 2020 החל משפטם.
במשך שנים רבות הוגדר מוזס לא אחת כאיש החזק ביותר בתקשורת והחזק בישראל[2] אך עם חקירותיו במשטרה וההחלטה להעמידו לדין פלילי מעמדו התערער. בדצמבר 2020 בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות פסק כי על מוזס להשעות את עצמו מכל תפקיד שהוא מחזיק במערכת העיתון וזאת עד לסיום ההליך המשפטי המתנהל כנגדו, אולם מוזס סירב לציית להחלטה זו, מהסיבה שהוא אינו כפוף לסמכות המועצה מכיוון שבניגוד לעמיתיו הוא לא חבר בה כלל. כמו כן, מסיבה זו אין ביכולת המועצה גם אפשרות לאכוף זאת כלפיו, וכתוצאה מכך הוא נהנה בפועל ממעטפת הגנה באופן כשר.[3]
| ציר זמן פרשות 1000, 2000 ו-4000 |
 |
ב-10 ביולי 2016 אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למשטרת ישראל לקיים בדיקה בעניין, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי. החקירה התבססה על שתי הקלטות שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי בטלפון הסלולרי של ארי הרו, לשעבר מנהל לשכתו של נתניהו, במעון ראש הממשלה בירושלים. ההקלטות מתעדות מפגשים בין נתניהו למוזס, מו"ל ידיעות תקשורת הכוללת בין היתר את העיתון "ידיעות אחרונות" והאתר "ynet". על פי פרסומים, ההקלטות התגלו במכשירו של הרו בעת שנחקר בפרשה אחרת[4]. העיתונאי גיא פלג מ"חברת החדשות" ("ערוץ 2") פרסם קטעים מתמלילים של השיחות, לכאורה, שקיימו השניים.
על פי החשד, לאורך השנים קיימו השניים שלוש סדרות של פגישות בשנים 2008–2009, בשנת 2013 ובשנת 2014, ובמהלכן דנו בהטלת מגבלות על "ישראל היום", ובאופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". החשד מתמקד בעיקר בפגישה מ-4 בדצמבר 2014, שהתקיימה בפתח תקופת הבחירות לכנסת העשרים.
במהלך החקירה נגבו עדויות של כ-80 איש[5], בין היתר זומנו להעיד שר התיירות יריב לוין[6] והשר להגנת הסביבה זאב אלקין[7][8], עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון[9], עורך "ישראל היום", עמוס רגב[10], העיתונאי אבי רצון[11], מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר[12], הבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון[13] ואשתו מרים[14].
ב-4 באוגוסט 2017 חתם ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של בנימין נתניהו, על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו התחייב למסור ראיות בחקירות ראש הממשלה בתיק זה ועוד[15][16].
בינואר 2018 נחקרו באזהרה ח"כ איתן כבל ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, על קשריהם בשנת 2014 בעניין "חוק ישראל היום"[17]. לפי משה נוסבאום, בידי חוקרי המשטרה ממצאים המעידים כי בתקופת חקיקת החוק (שבסופו של דבר לא אושר בכנסת) התנהלו בין כבל למוזס למעלה מ-60 שיחות טלפון וחילופי מסרונים, וכן יותר מ-50 שיחות טלפון וחילופי מסרונים בין כבל לרון ירון, אז עורך "ידיעות אחרונות"[18]. לפי דיווח אחר ב"הארץ" במשטרה בודקים החשד שח"כ כבל קיבל ממו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס הערות ותיקונים ל"חוק ישראל היום"[19].
ב-13 בפברואר 2018 פורסמה עמדת משטרת ישראל שלפיה נתגבשה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד נתניהו בעבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים ונגד מוזס באשמת הצעת שוחד[20]. לאחר הודעת המשטרה מסר נתניהו הודעה מפורטת שבה הכחיש את טענות המשטרה ואמר כי מבחינה מעשית לא רק שלא קידם את המהלכים להצרת צעדיו של "ישראל היום", אלא התנגד ל"חוק ישראל היום" ואף פיזר את הכנסת כדי למנוע ממנו לעבור. לדברי נתניהו, שרים וחברי כנסת רבים פעלו למען מוזס ובשליחותו לגבי אותו חוק, אולם מלבדו איש לא נחקר בעניין זה. הוא ציין גם טענות שהועלו ולפיהן נתניהו הפעיל חוקרים פרטיים כנגד חוקרי המשטרה, וטען כי טענות אלה פגעו בשיקול דעתם של החוקרים[21]. גם פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליטה המלווה ליאת בן ארי המליצו להעמיד לדין את נתניהו בעבירה של קבלת שוחד[22]. כן הוחלט על סגירת התיק נגד כבל[23].
ב-21 בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט על הגשת כתב אישום בתיק זה, נגד נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים ונגד מוזס בעבירה של ניסיון למתן שוחד[24]. ב-28 בינואר 2020, לאחר שנתניהו משך מהכנסת את בקשתו לחסינות, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם תיק 1000 ותיק 4000. המשפט החל ב-24 במאי 2020[25].
ב-23 בדצמבר 2020, הודיעה הפרקליטות לחברת ידיעות אחרונות בע"מ, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל העמדתה לדין בשל חשדות בפרשת 2000. היא חשודה בעבירת הצעת שוחד מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד[26]. ב-1 בפברואר 2024 הודיעה הפרקליטות לחברה כי התיק נגדה נסגר[27] .
בדצמבר 2020 בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל הורה לידיעות אחרונות להשעות את ארנון מוזס מעבודה עיתונאית עד להכרעה בעניינו בהליך הפלילי[28].
נתי טוקר, כמה "ידיעות אחרונות" היה מרוויח אם דיל מוזס-נתניהו היה יוצא לפועל?, באתר TheMarker, 11 בפברואר 2018 גידי וייץ, תיק 2000 | שינויי הגרסאות, "יום הדין" וקייזר סוזה: מאחורי הקלעים של עדויות נתניהו ומוזס, באתר הארץ, 14 ביוני 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
