תויא

תויא (נקראה גם תוי או מות-תויא) הייתה אשתו של המלך המצרי סתי הראשון מהשושלת ה-19 של מצרים ואמו של המלך רעמסס השני. היא חיה במאות ה-14 פנה"ס וה-13 לפנה"ס.

ערך ללא מקורות

תויא

לידה	1325 לפנה״ס כנראה
פטירה	1258 לפנה״ס תבאי, מצרים
מדינה	מצרים העתיקה
מקום קבורה	קבר QV80
תפקיד	Divine Adoratrice of Amun
בן או בת זוג	סתי הראשון

מוצאה ומשפחתה

תויא הייתה בתו של ראיה, שהיה קצין בחיל המרכבות של הצבא המצרי, ושל אשתו רויה. שמותיהם ידועים מתוך תבליט שנמצא במדינת האבו. תויא הייתה כבר נשואה לסתי הראשון בעת שהוא הוכתר למלך. לסתי הראשון ולתויא נולדו ארבעה ילדים, שתי נסיכות ושני נסיכים:

• תיה (אנ') - נישאה לפקיד מצרי בדרגה גבוהה, שהיה אחראי על האוצר המלכותי.
• רעמסס השני, שמלך לאחר אביו.
• הנסיך Nebchasetnebet, שמת בילדותו.
• הנסיכה חנות-מי-רע (אנ'), שנישאה לאחיה רעמסס השני.

כאמו של המלך רעמסס השני, היא נהנתה מזכויות יתר שניתנו לאמו של המלך, ולכן ניתן לה להתכתב עם החצר המלכותית החתית לאחר הסכם השלום החתי-מצרי שנחתם בשנת 1259 לפנה"ס לערך בין רעמסס השני והמלך החתי חתושיליש השלישי.

אנדרטאות וכתובות

פסלה של תויא השוכן בוותיקן

• פסל ששוכן במוזיאוני הוותיקן, הכולל גם את דמותה של בתה הנוטמירה (בחלקו התחתון של הפסל התומך ברגליים). הכתובת על הפסל מזהה את תויא כאמו של המלך של דרום מצרים וצפון מצרים, הורוס, השור החזק, המלך של שתי הארצות, אדון הכתרים רעמסס השני, נותנת חיים כמו רע, גבירה אצילה, אשתו של האל והאישה המלכותית הגדולה, הגברת של שתי הארצות, תויא שתחיה.
• בתוך הרעמסאום נמצאו שברים של חלקה הצפוני של הקפלה שרעמסס השני הקדיש לאמו. סצנה בקפלה מתעדת את שמם של אביה ואמה של תויא.
• ברעמסאום מתועדות סצנות של הלידה האלוהית של פרעה.
• ברעמסאום, שמה של תויא מופיע על גבי שבר של פסל ענק וגם בסצנה על פתח הכניסה הראשי לתוך אולם ההיפוסטיל הגדול.
• בטאניס נמצא פסל עם בסיס שמקורו מפר-רעמסס (עיר הבירה החדשה שבנה רעמסס השני). בין תאריה המצוינים בכתובת על הפסל נכלל: "ראש ההרמון", "המועדפת ביותר", "אשת האל ואם המלך", "האישה המלכותית הגדולה" ותארים נוספים.
• באבידוס נמצא שבר של פסל מאבן גיר, על גבי השבר מופיע שמה של תויא, וגם על גבי טקסטים במקדש רעמסס השני.
• במדינת האבו נמצא פסל שעליו חרוט שמה של תויא ותוארה. סביר שמקורו של הפסל הזה הוא ברעמסאום.
• שמה של תויא מופיע על גבי שני פסלי ענק בכניסה למקדש באבו סימבל.
• משקוף מאבן חול, שנמצא בדיר אל-מדינה, מציין את שמם של רעמסס השני ושל תויא אמו.
• חלק מקורה צדדית של דלת, שנמצא בווינה, מראה סצנה שבה רואים את רעמסס השני ואחריו נמצאת תויא, כשהם מגישים מנחה לאל אוזיריס.
• קנקן קנופי מאלבסטר מגולף כראשה של תויא. הקנקן שוכן במוזיאון לוקסור (Luxor Museum).

מותה וקבורתה

תויא מתה כנראה קצת לאחר השנה ה-22 לשלטונו של בנה רעמסס השני. היא נקברה בקבר מרשים בעמק המלכות, קבר QV80 (אנ'). בתוך הקבר, הוסר חלקה הראשון של שמה, "מות" (על שם האלה מות), כדי שתהפוך לפשוטה לנצח. הסרת השם "מות" נעשה אולי כי מותה הסתיים במעמד ארצי כמעט שמימי.

בתרבות הפופולרית

דמותה של המלכה תויא הופיעה בסרט עשרת הדיברות משנת 1965, של ססיל ב. דה-מיל.

תויא מופיעה גם בסרט המצויר נסיך מצרים משנת 1998, כאמו המאמצת של משה. דמותה דובבה על ידי השחקנית הלן מירן. בנוסף, הופיעה דמותה גם בסרטו של רידלי סקוט, אקסודוס: אלים ומלכים מ-2014. את דמותה בסרט משחקת סיגורני ויבר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תויא בוויקישיתוף

• תויא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)