![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/Bessemer_converter.jpg/640px-Bessemer_converter.jpg&w=640&q=50)
תהליך בסמר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תהליך בסמר (באנגלית: Bessemer process) היה התהליך התעשייתי הזול הראשון לייצור המוני של פלדה מברזל גולמי מותך לפני הפיתוח של תנור סימנס-מרטין (אנ'). עיקרון המפתח הוא סילוק פסולת מהברזל על ידי חמצון, באמצעות הזרמת אוויר דרך הברזל המותך. החמצון מעלה גם את הטמפרטורה של מָסַת הברזל ושומר עליה במצב מותך.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/Bessemer_converter.jpg/320px-Bessemer_converter.jpg)
הקטנת אחוז הפחמן על ידי הזרמת אוויר הייתה בשימוש מחוץ לאירופה במשך מאות שנים, אך לא בקנה מידה תעשייתי.[1] תהליך שכזה (בדומה למֵרוּס (אנ')) היה ידוע במאה ה-11 במזרח אסיה, כפי שמתאר המלומד בן התקופה שן קואו את השימוש בו בתעשיית הברזל והפלדה הסינית.[2][3] מספרי מסע אירופיים מן המאה ה-17 אנו למדים כי אפשר שהיפנים השתמשו בשיטה זו לויסות כמות הפחמן בפלדה המתקבלת.[4]
תהליך זה להפקת פלדה נקרא בימינו על שם ממציאו, הנרי בסמר האנגלי, שרשם פטנט על התהליך ב-1856.[5][6][7][8][9] יש הסבורים כי התהליך פותח בו־זמנית, ב־1851, על ידי האמריקאי ויליאם קלי, אך טענה זו שנויה במחלוקת.[4][10].
תהליך הפקה באמצעות ממיר (קונוורטר) המרופד בלבני חול מהודק נקרא "תהליך בסמר בסיסי", ואילו זה המרופד על ידי לבני דולומיט נקרא "תהליך גילקריסט-תומאס" (אנ'), על שם ממציאיו.