Loading AI tools
עוף [משפ שלדגי עצים] מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלדג הצווארון (שם מדעי: Todiramphus chloris) הוא שלדג בינוני השייך לתת-משפחת שלדגי העצים. הוא ידוע גם בתור שלדג לבן צווארון, שלדג שחור מסכה או שלדג מנגרובים. טווח התפוצה שלו רחב, ומשתרע מהים האדום ודרום אסיה ועד פולינזיה. מספר תת-מינים פוצלו ממין זה, כולל שלדג האוקיינוס השקט (אנ'), שלדג האיים (אנ'), שלדג הטורזי (אנ'), שלדג מריאנה והשלדג המלנזיי.
 שלדג הצווארון | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | כחלאים |
| תת־סדרה: | שלדגיים |
| משפחה: | שלדגיים |
| תת־משפחה: | שלדגי עצים |
| סוג: | שלדג עצים |
| מין: | שלדג הצווארון |
| שם מדעי | |
 Todiramphus chlorisבודארט, 1783 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
שלדג הצווארון תואר על ידי הפולימאט הצרפתי ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון בספר Histoire Naturelle des Oiseaux בשנת 1780. הציפור גם אוּיְרה גם על ידי פרנסואה-ניקולה מרטינט ב-Planches Enluminées D'Histoire Naturelle. זה הופק תחת פיקוחו של אדמי-לואי דאובנטון כדי ללוות את הטקסט של בופון. לא האיור ולא התיאור של בופון כללו שם מדעי, אך בשנת 1783 טבע חוקר הטבע ההולנדי פיטר בודאארט את השם הבינומי Alcedo chloris בקטלוג שלו: Planches Enluminées. אב הטיפוס זוהה תחילה באי בורו שבאינדונזיה. הסוג Todiramphus הוצג על ידי המנתח וחוקר הטבע הצרפתי רנה ליסון (אנ') בשנת 1827.[2] הכינוי הספציפי chloris הוא לטינית מודרנית שמשמעותה 'ירוק' או 'ירקרק'.[3]
ישנם תת-מינים רבים בטווח החופי והאידי של המין, מהים האדום ועד פולינזיה:
אורכו של שלדג הצווארון הוא בין 23 ל-25 ס"מ. הזכר שוקל בין 51 ל-90 גרם, בעוד שהנקבה שוקלת 54-100 גרם. בחלקו העליון צבעו משתנה מכחול לירוק, בעוד שהחלק התחתון יכול להיות לבן או חום. יש צווארון לבן סביב צווארו, ומכאן שמו של השלדג. לחלק מהגזעים יש פס לבן או צהוב על העין, ולאחרים יש כתם לבן בין העין והמקור. המקור הגדול שחור עם בסיס צהוב חיוור עד הלסת התחתונה. נקבות נוטות להיות ירוקות יותר מהזכרים. אצל הצעירים הצבעים חיוורים יותר, עם סימני קשקשים כהים על הצוואר והחזה.
לשלדג הצווארון יש מגוון קולות, המשתנים על פי המיקום הגאוגרפי של תת-המין. הקריאה האופיינית ביותר היא "קי-קי-קי" רועש, חריף ומתכתי החוזר על עצמו מספר פעמים.[4]
שלדג הצווארון מצוי לרוב באזורי חוף, במיוחד בביצות מנגרובים. הוא גם מאכלס שטחים חקלאיים, חורש פתוח, שטחי עשב וגנים. בחלקים מסוימים מהתפוצה שלו, במיוחד באיים, ניתן לראות אותו בחלקים פנימיים יותר, כגון ביער או באזורים הרריים. השלדג, כמו גם סוגים אחרים של שלדגים, יושב לרוב על חוטים, סלעים או ענפים חשופים בצורה בולטת.
תת-המין המופיע במערב היבשה האירו-אסייתית/אפריקאית הוא abyssinica, בצפון-מזרח אפריקה, הוא מצוי במנגרובים באריתריאה, ותועד גם בסודן וסומליה. מזרחה יותר, בערב, נמצא הגזע kalbaensis בסכנת הכחדה, עם אוכלוסייה של 55 זוגות או פחות. אלה מוגבלים כמעט לחלוטין לאזור איחוד האמירויות הערביות, אך רבייה של מספר פריטים תועדה גם בעומאן. תת-מינים נוספים מופיעים באופן מקומי סביב חופי הודו ובנגלדש ובאיי אנדמן וניקובר. בדרום מזרח אסיה ובאינדונזיה המין נפוץ יותר, ומופיע בעומק הארץ באזורים מסוימים.
המזון המועדף על שלדג הצווארון באזורי החוף הם סרטנים קטנים ושרימפס. בנוסף אוכלים השלדגים מגוון רחב של בעלי חיים אחרים ובכללם חרקים (כולל חיפושיות, ציקדות, חרקי מקל, חגבים, עשים ופרפרים), עכבישים, תולעים, חלזונות, צפרדעים, לטאות, נחשים, דגים קטנים, ולפעמים אף ציפורים ועכברים קטנים. שלדג הצווארון יושב כמעט ללא תנועה במשך זמן ממושך וממתין לטרף. כאשר הוא מבחין במשהו הוא גולש למטה כדי לתפוס אותו, ואז עף חזרה אל המוט או הענף עליו ישב. השאריות הבלתי ניתנות לעיכול מוחזרות ככדורים.
השלדג מקנן בחורים: חור טבעי בעץ או מחילה, שנחפרה על ידי השלדג בעץ רקוב, קן טרמיטים נטוש בעץ, מחילה במתלול אדמה ועוד. לעיתים מקנן בחורי נקר ישנים. בדרך כלל הנקבה מטילה 2-5 ביצים לבנבנות מעוגלות, המונחות ישירות על רצפת המחילה, ללא שימוש בחומר ריפוד. שני ההורים לוקחים חלק בדגירה על הביצים ובהאכלת הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן כ-44 ימים לאחר הבקיעה. לעיתים קרובות ישנן שתי עונות הטלה בשנה.
שלדג הצווארון מסווג במצב שימור ללא חשש ברשימה האדומה של IUCN.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
