שינג'וקו
רובע מיוחד בטוקיו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובע מיוחד בטוקיו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שִינְג'וּקוּ (ביפנית: 新宿区) הוא אחד מ-23 הרבעים של טוקיו אשר יחדיו מהווים את לבה של טוקיו, בירת יפן.
| |||
גורדי שחקים בשינג'וקו על רקע הר פוג'י | |||
מדינה | יפן | ||
---|---|---|---|
חבל | קאנטו | ||
מושל | קניצ'י יושיזומי | ||
עיר אם | טוקיו | ||
שפה רשמית | יפנית | ||
תאריך ייסוד | 15 במרץ 1947 | ||
על שם | Shinjuku | ||
שטח | 18.23 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ ברובע המיוחד | 349,385 (1 באוקטובר 2020) | ||
קואורדינטות | 35°41′N 139°42′E | ||
אזור זמן | UTC +9 | ||
אתר העיר (באנגלית) | |||
רובע שינג'וקו הוא מרכז העסקים והממשל החשוב בטוקיו. בתחומו נמצאת תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו ובעולם, תחנת שינג'וקו ובנייני ממשל רבים; בהם, בניין הממשל העירוני של טוקיו המשמש כמרכז השלטון המטרופוליני של טוקיו. נכון ל-2018 נאמדה אוכלוסיית הרובע ב-346,235 נפש וצפיפות האוכלוסייה הייתה 18,232 נפש לקמ"ר. שטח הרובע הוא 18.23 קמ"ר.
רובע שינג'וקו מוקף על ידי שישה רבעים מיוחדים של טוקיו: צ'יודה במזרח, בונקיו וטושימה בצפון, נקאנו במערב ושיבויה ומינאטו בדרום.
האזור הסמוך לתחנת שינג'וקו כולל בעיקר מלונות, חנויות כלבו, חנויות המתמחות במכשירי חשמל, אלקטרוניקה וצילום, בתי קולנוע, מסעדות ובארים. בשאר חלקי הרובע קיים מגוון של אזורי מגורים ואזורי מסחר כשאלו האחרונים מרוכזים בדרך כלל סביב לתחנות רכבת נוספות. שכונות בעלות חשיבות הן:
ב-1634, בזמן תקופת אדו, כשתעלת מגן חיצונית נבנתה בארמון אדו, מספר מקדשים נבנו מחדש באזור יוטסויה המצוי בקצה המערבי של שינג'וקו. ב-1698 נאיטו-שינג'וקו החלה להתפתח כתחנת דרכים על נתיב קושו-קאידו, אחד מחמשת נתיבי אדו שהיו באותה עת הדרכים המרכזיות. נאיטו הייתה משפחת דאימיו שאחוזתה עמדה באזור ומשמשת כיום כפארק הציבורי, שינג'וקו גוין.
ב-1920 צורפה העיר נאיטו-שינג'וקו, שכללה חלקים גדולים משטח שינג'וקו, חלקים מנישי-שינג'וקו ומקבוקיצ'ו, אל העיר טוקיו. רובע שינג'וקו החל להתפתח כמרכז עיקרי בעיר לאחר רעידת האדמה הגדולה בקאנטו ב-1923, לאחר שהאזור נפגע באופן מועט יחסית בשל יציבותו הסייסמית היחסית. זו גם הסיבה שמערב שינג'וקו הוא אחד מהאזורים הבודדים בטוקיו שבו מרוכזים גורדי שחקים רבים.
בהפצצת טוקיו בשלושת החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה (בחודשים מאי–אוגוסט 1945), נהרסו קרוב ל-90% מהבניינים באזור וסביב תחנת שינג'וקו. העיר נבנתה מחדש בהתבסס על רשת הכבישים והמסילות שהייתה קיימת לפני המלחמה, שאמנם נפגעה אך שימשה את השלד לבנייה החדשה, וכך שימרה הבניה החדשה את המצב טרום המלחמה ורובע שינג'וקו בכלל ותחנת שינג'וקו בפרט המשיכו להוות את לב העיר. רק באזור קבוקיצ'ו שנהרס לחלוטין נערכה תוכנית בנייה חדשה לחלוטין.
הרובע במבנהו הנוכחי הוכרז, יחד עם כל 23 הרבעים המיוחדים של טוקיו, ב-15 במרץ 1947 וכלל את הרבעים שקדמו לו: יוטסויה, אושיגומה ויודובאשי. באולימפיאדת טוקיו ב-1964 עברו ברובע מסלולי התחרות ל-50 ק"מ הליכה וריצת המרתון.
ב-1991 פינה מרכז השלטון המטרופוליני של טוקיו את מושבו הקודם באזור מרונוצ'י שברובע צ'יודה (שעל המתחם שלו נבנה בניין טוקיו אינטרנשיונל פורום) ועבר למקום מושבו החדש בשינג'וקו, גורד שחקים בן 48 קומות שהיה הגבוה בטוקיו בשנים 1991–2006.
האזור הסובב את תחנת שינג'וקו הוא מרכז כלכלי חשוב בטוקיו. חברות רבות מחזיקות את המטה שלהן או את הסניף שלהם בטוקיו ברובע זה, בהן בין היתר ספקית הטלפון ניפון טלגרף אנד טלפון (NTT), יצרנית המצלמות והציוד הרפואי אולימפוס, ענקית האלקטרוניקה אפסון, חברת פיתוח המשחקים Square Enix, רשת המזון המהיר יושינויה וכן חברת סובארו.
טוהו, האולפן היפני האחראי לסרט גודזילה מ-1954, חנך ב-2015 פסל ראש גודזילה הנישא לגובה של 52 מטרים. גודזילה משמשת כשגרירת התיירות של הרובע.[1]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.