שואת יהודי רוסיה
פשעי הנאצים במהלך כיבוש רוסיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשעי הנאצים במהלך כיבוש רוסיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השואה ברוסיה מתייחסת לפשעי הנאצים במהלך כיבוש רוסיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך צריך לעסוק בשואה בשטחים המוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית כיום כרוסיה. ולא בברית המועצות. פירוט בדף השיחה. | |
ברית המועצות העניקה שוויון לכל האזרחים ללא קשר למעמד, מין, גזע, דת ולאום. השנים שקדמו לשואה היו עידן שינוי מהיר בקרב יהודי ברית המועצות והותירו מאחור את העוני הנורא של תחום המושב. 40% מהאוכלוסייה בתחום המושב לשעבר עזבו לערים גדולות בתוך ברית המועצות, בעיקר למוסקבה ולנינגרד, ערים בהן נאסרה התיישבות יהודית בזמן השלטון הצארי. הדגש על חינוך ותנועה מהשטעטל ולערים מתועשות חדשות אפשר ליהודים סובייטים רבים ליהנות מהשיפור הכללי ולרכוש השכלה. בשל הדגש על הגירה לערים בין שתי מלחמות העולם ניצלו יהודים סובייטים רבים עם הפלישה הנאצית.
גרמניה הנאצית חדרה אל כל אזור תחום המושב לשעבר, אך נעצרה במרחק קילומטרים ספורים מלנינגרד ומוסקבה, שם היו יהודים רבים. גל הגירושים הגדול לסיביר מן השטחים שסופחו לברית-המועצות בהתאם לברית הנאצית-סובייטית הציל באורח פרדוקסלי מאות אלפי יהודים מגורשים. מצבם במחנות העבודה בסיביר היה נורא, אך חמור יותר היה גורלם של היהודים תחת אזורי השלטון של גרמניה הנאצית. הגירתם - הכפויה ברובה המוחלט - של יהודים רבים מתחום המושב מזרחה, הצילה לפחות ארבעים אחוז מאוכלוסיית היהודים באזור זה.
ב-22 ביוני 1941 הפר אדולף היטלר את ברית האי-תוקפנות ופלש לברית המועצות. השטחים הסובייטיים שנכבשו בתחילת 1942, כולל בלארוס, אסטוניה, לטביה, ליטא, אוקראינה ומולדובה ורוב שטח רוסיה מערבית לקו לנינגרד-מוסקבה-רוסטוב על הדון, הכיל כ-4 מיליון יהודים, כולל מאות אלפים שברחו מפולין ב-1939 בעת כיבוש מערב פולין על ידי גרמניה. למרות התוהו ובוהו של הנסיגה הסובייטית, נעשה מאמץ לפנות יהודים שהיו מועסקים בתעשיות הצבאיות או היו בני משפחה של חיילים. מתוך 4 מיליון יהודים, כמיליון הצליחו לברוח מזרחה. שלושת המיליונים הנותרים נותרו לחסדיהם של הנאצים. למרות כפיפותם של כוחות היבשה הצבאיים של גרמניה לאדולף היטלר, לא סמך היינריך הימלר על הצבא שיסכים לביצוע הריגות בקנה מידה גדול של יהודים בשטחים הכבושים. משימה זו הוקצתה ליחידות SS שנקראו "איינזצגרופן" ("קבוצות משימה"), תחת פיקודו של ריינהרד היידריך. אלה היו בשימוש מוגבל בפולין בשנת 1939, אך עם הפלישה לברית המועצות אורגנו בקנה מידה גדול בהרבה. לדברי אוטו אולנדורף במשפטו לאחר המלחמה, "על האיינזצגרופן הוטלה המשימה להגן על עורפן של היחידות הצבאיות על ידי הריגת היהודים, הצוענים, הפקידים הקומוניסטים, הקומוניסטים הפעילים וכל האנשים שסיכנו את הביטחון". בפועל, הקורבנות שלהם היו כמעט כולם אזרחים יהודים חסרי הגנה. ראול הילברג כותב כי חברי האיינזצגרופן היו אזרחים מן השורה; רובם הגדול היו אנשי מקצוע בעלי השכלה אקדמית.[1] הם השתמשו בכישוריהם כדי להפוך לרוצחים יעילים, על פי מייקל ברנבאום.[2] עד סוף 1941 הרגו האיינזצגרופן רק 15% מהיהודים בשטחים הסובייטיים הכבושים, ונדמה היה כי לא ניתן להשתמש בשיטות אלה כדי להרוג את כל יהודי אירופה. עוד לפני הפלישה לברית המועצות בוצעו ניסויים בהריגת יהודים בחלק האחורי של משאיות, באמצעות גז מפלט, וכשזה היה איטי מדי, נלקחו בחשבון בניסויים גזים קטלניים יותר. לשם הריגה בקנה מידה גדול בגז, היו דרושים אתרים קבועים. הוחלט - ככל הנראה על ידי היידריך ואייכמן - שיש להביא את היהודים למחנות שיוקמו במיוחד לשם כך.
במלחמת העולם השנייה נספו בברית המועצות כ-26 מיליון אזרחים וחיילים[3] והכלכלה הסובייטית נפגעה קשות. כ-1,710 עיירות ו-70 אלף יישובים נהרסו.[4] השטחים הכבושים סבלו מפגעי הכיבוש הגרמני וגירוש עובדי הכפייה לגרמניה.[5] שלושה-עשר מיליון אזרחים סובייטים הפכו לקורבנות מדיניות הדיכוי של הגרמנים ובעלי בריתם בשטח הכבוש, שם מתו בגלל רציחות המוניות, רעב, היעדר סיוע רפואי בסיסי ועבודת פרך.[6][7][8][9] רצח היהודים בידי האיינזצגרופן ומשתפי הפעולה המקומיים הביא להשמדה כמעט מוחלטת של האוכלוסייה היהודית על פני כל השטח שנכבש באופן זמני על ידי גרמניה ובעלות בריתה.[10][11] במהלך הכיבוש איבד אזור לנינגרד (סנט פטרסבורג) כרבע מאוכלוסייתו.[9] 3.6 מיליון מתוך 5.5 מיליון שבויי מלחמה סובייטים מתו במחנות גרמניים.[12][13][14]
שואת יהודי רוסיה הסתיימה ב-1944 כשהגרמנים גורשו מברית המועצות עד גדות נהר הוויסלה, ממזרח לפרוסיה. כ-1.4 מיליון יהודים נלחמו בצבאות בעלות הברית; 40% מהם בצבא האדום.[15] לפחות 142,500 חיילים יהודים בצבא האדום נהרגו בלחימה נגד הפולשים הגרמנים ובעלי בריתם.[16]
לאחר המלחמה לא פרסמה ברית המועצות מידע על פשעי הנאציזם נגד אזרחיה היהודיים והחשיבה באנדרטאות ובפרסומים את ההרוגים היהודים ואת הנרצחים היהודים בשואה כקורבנות הנאציזם עקב היותם קומוניסטים ואזרחים סובייטיים.
בשנת 1992 הוקם המרכז הרוסי לחינוך וחקר השואה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
