קרנף ג'אווה
מין של קרנף אסייתי במשפחת הקרנפיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרנף ג'אווה או קרנף יערי (שם מדעי: Rhinoceros sondaicus), בן למשפחת הקרנפיים, אחד מחמישה מיני קרנפים החיים כיום והנדיר ביותר. הוא חולק את הסוג קרנף אסייתי יחד עם הקרנף ההודי. עור גופו מזכיר בצורתו ובקפליו שריון מגן. הוא קטן מהקרנף ההודי - אורך גופו 3.1–3.2 מטרים וגובהו בין 1.4 ל-1.7 מטרים, ובממדים אלו הוא מזכיר דווקא את הקרנף צר-השפה. אורך קרנו 20 סנטימטרים לכל היותר, ובכך היא הקטנה ביותר מבין קרנות הקרנפים כולם.
קרנף ג'אווה | |
---|---|
מצב שימור | |
סכנת הכחדה חמורה (CR) [1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מפריטי פרסה |
משפחה: | קרנפיים |
סוג: | קרנף אסייתי |
מין: | קרנף ג'אווה |
שם מדעי | |
Rhinoceros sondaicus דֶמָרֶה, 1822[2] | |
תחום תפוצה | |
בעבר היה קרנף ג'אווה הנפוץ מבין הקרנפים האסייתים: תפוצתו השתרעה מאיי אינדונזיה, דרך דרום-מזרח אסיה וכלה בהודו ובסין. עם זאת, כיום נמצא הקרנף בסכנת הכחדה חמורה, ולאדם ידוע רק על שתי קבוצות אוכלוסייה החיות בסביבתן הטבעית. עובדה זו מציבה אותו בשורה אחת עם היונקים הגדולים הנדירים ביותר על פני כדור הארץ[3]. אוכלוסייה של כ-40 עד 50 פרטים חיה בפארק הלאומי אוג'ונג קולון באי ג'אווה שבאינדונזיה; אוכלוסייה נוספת, שנאמדה בכשמונה פרטים ב-2007, חיה בפארק הלאומי קאט טיין שבווייטנאם. באוקטובר 2011 דווח על ידי הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) כי נכחד האחרון שבקרנפי ג'אווה שחיו בווייטנאם. הירידה במספר קרנפי ג'אווה מיוחסת בעיקרה לציד בלתי חוקי[4], שמתמקד בקרניו של הקרנף: הקרניים הן יקרות ערך ברפואה הסינית, ומחירן בשוק השחור עשוי להאמיר עד ל-30,000 דולרים לקילוגרם[3]. תרומה נוספת להידלדלות האוכלוסיות הגיעה מצדם של בתי הגידול המצטמצמים, במיוחד בשל מלחמות דוגמת מלחמת וייטנאם[5]. גם הקרנפים הנותרים שחיים באזורים המוגנים הללו, ניצבים בפני איומים משמעותיים: הציד מאיים עליהם גם בסביבות המוגנות לכאורה; הם חשופים למחלות; ומספרם הקטן מביא לירידה במגוון הגנטי ולזיווגי שארים. מעריכים כי נכון ל-2011 חיו פחות מ-50 קרנפים מסוג זה בטבע.
קרנפי ג'אווה עשויים להגיע לגיל 30–45 שנים בטבע. בעבר הם חיו ביערות גשם נמוכים, באדמות מרעה ובמישורי הצפה רחבי ידיים. במרבית זמנם הם סוליטריים (מתבודדים), למעט עתות חיזור וגידול צאצאים. עם זאת, לעיתים הקרנפים מתקהלים בסמוך לאתרי התפלשות בבוץ או ליקוק מלח. האדם הוא הטורף היחיד של הקרנף בתחום תפוצתו. הקרנפים נוהגים להתרחק מהאדם, אך לא יהססו לתקוף אם יחושו מאוימים. מדענים וסביבתנים נזהרים מהתערבות בחייו של הקרנף בשל נדירותו והסכנה הנשקפת למין בשל כך; לכן, הם מסתמכים בעיקר על מצלמות המוצבות בשטחי מחייתו ועל ניתוח דגימות מגללי צואתו. סיבות אלו הביאו לכך שקרנפי ג'אווה נחקרו פחות מכל קרנף אחר.