![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fb/Craniometry_skull_1902.jpg/640px-Craniometry_skull_1902.jpg&w=640&q=50)
קרניומטריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרניומטריה (באנגלית: Craniometry) היא מדידה של הקראניום, החלק העיקרי של הגולגולת, בדרך כלל הגולגולת האנושית. זוהי תת-קבוצה של צפלומטריה (אנ'), מדידת ראש, שאצל בני אדם היא תת-קבוצה של אנתרופומטריה (אנ'), מדידה של גוף האדם. זאת בנבדל מהפרנולוגיה, פסבדו מדע שניסה לקשר בין אישיות ואופי לצורת הראש, ומפיזיונומיה, שניסתה לעשות אותו הדבר לגבי תווי פנים. עם זאת, שדות אלה טענו כולם ליכולת לחזות תכונות או אינטליגנציה.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fb/Craniometry_skull_1902.jpg/320px-Craniometry_skull_1902.jpg)
קרניומטריה הייתה בשימוש שוטף באנתרופולוגיה, במיוחד באנתרופולוגיה פיזית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. תיאוריות שניסו להצדיק באופן מדעי הפרדה חברתית על בסיס גזע הפכו פופולריות בתקופה זו. ז'ורז' ואשה דה לאפוז' (Georges Vacher de Lapouge) (אנ') (1854–1936) חילק את מין האדם ל"גזעים" היררכיים, החל מ"גזע לבן ארי, dolichocephalic" (מיוונית עתיקה - kephalê, ראש ו-dolikhos, ארוך ודק), לגזע "ברכיצפלי" (קצר ורחב ראש). קרניומטריה שימשה כראיה נגד קיומו של "גזע נורדי". פרנץ בועז השתמש במדד הראש כדי להראות את השפעתם של גורמים סביבתיים. צ'ארלס דרווין השתמש בגולגולת ובמחקר שלדים כדי להדגים את תאוריית האבולוציה שפורסמה בספרו מוצא המינים (1859).
מדידות ישירות יותר כוללות בדיקות של מוחות מגופות, או לאחרונה, טכניקות הדמיה כגון MRI, שניתן להשתמש בהן על אנשים חיים. מדידות כאלה משמשות במחקר על מדעי המוח ואינטליגנציה.
באופן נפרד, אמנים מהמאה ה-15 ואילך ביצעו מדידות של ראשים וגולגולות במטרה לדייק בייצוג חלקים של גוף האדם. ברנרד פליסי ואלברכט דירר היו חלוצים במחקרים כאלה. [1]