קרבונטיט
סלע יסוד המורכב בעיקר ממינרל קרבונט אחד או יותר, למשל. קלציט, אנקריט או דולומיט; ישנם קרבונטיטים ממקור פלוטוני או געשי. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַרְבּוֹנַטִיט הוא סוג של סלע יסוד פלוטוני או געשי המוגדר על ידי הרכב מינרלוגי המכיל יותר מ-50% מינרלים קרבונטיים (אנ').[1] על סמך המראה הפיזי אפשר לטעות בין קרבונטיטים לבין שיש ונדרש אימות גאוכימי.
קרבונטיט מז'קופירנגה (אנ'), ברזיל. סלע זה הוא תערובת של קלציט, מגנטיט ואוליבין. | |
סוג הסלע | סלע יסוד |
---|---|
סביבת היווצרות | פלוטונית או תת-געשית |
הרכב | מעל 50% מינרלים קרבונטיים (אנ'): נתרוליט, סודליט, אפטיט, מגנטיט וכו' |
תכונות וזיהוי | המראה החיצוני של קרבונטיטים נתון לתנודות גדולות בשל השונות הכימית והמבנית שלהם |
קרבונטיטים מופיעים בדרך כלל כפקקים געשיים קטנים בתוך מתחמים פלוטוניים אלקליים אזוריים, או כדייקים, סילים ברקציה ועורקים (אנ').[2] הם קשורים כמעט אך ורק לסביבות טקטוניות של בקעים יבשתיים. נראה כי חלה עלייה מתמדת בפעילות יצירת קרבונטיטים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, מעידן הארכאיקון ועד היום.
כמעט כל מופעי הקרבונטיט הם פלוטוניים או פלוטוניים תת-געשיים. הסיבה לכך היא שקילוחי לבה קרבונטיטית, המורכבים ברובם מקרבונטים מסיסים, מתבלים בקלות ולכן אין סיכוי שיישמרו בתיעוד הגאולוגי. לפיכך, התפרצויות קרבונטיט בצורת לבה אינן נדירות כפי שמשערים, אך הן השתמרו בצורה גרועה לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.[3]
הרכבים הנוזליים של קרבונטיט הם בסיסיים יותר באופן משמעותי ממה שנשמר בתיעוד של סלע קרבונטיט מאובן כפי שמראה ההרכב של התכלילים בנתך.[4]
ידוע רק על הר געש קרבונטיטי אחד שהתפרץ בזמן היסטורי, הר הגעש הפעיל אול דויניו לנגאי בטנזניה. הוא מתפרץ עם הלבה הקרירה ביותר בעולם, בטמפרטורות נמוכות יחסית שבין C° 500 ל-C° 600. הלבה היא נטרוקרבונטיטית (אנ') שבה המינרלים הבולטים הם ניירריט (אנ') וגרגוריט (אנ').