Loading AI tools
עיר בטוגו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפאלימה (באנגלית: Kpalimé ), היא עיר באזור הרמה ההררית של טוגו, במחוז פלאטו. היא נמצאת 120 קילומטרים צפונית לעיר לומה, בירת טוגו[4] ו־15 קילומטרים מהגבול עם גאנה. קפאלימה היא הבירה המנהלית של אזור קלוטו (צר'). נכון לשנת 2020 הייתה קפאלימה העיר הרביעית בגודלה בטוגו אחרי לומה, סוקודה וקארה, ואוכלוסייתה מנתה 89,700 תושבים.[5] בעיר יש קתדרלה, בית ספר מדעי וסניף דואר, כמה בנקים, מרכזים רפואיים,[6] בתי מרקחת, רשת בתי קפה ותחנות דלק.
 | |
| רחוב בעיר קפאלימה | |
| מדינה / טריטוריה |
 טוגו |
|---|---|
| מחוז | פלאטו |
| ראש העיר | Winny Bogbatase (2021)[1] |
| שפה רשמית | צרפתית, טם, האוסה ואחרות |
| שמות קודמים | Agomé-Kpalimé |
| שטח | 35 קמ"ר |
| גובה | 220 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 89,700[2] (2020) |
| ‑ צפיפות | 4847 נפש לקמ"ר[3] (2015) |
| קואורדינטות | 6°54′36″N 0°37′41″E |
| אזור זמן | UTC |
|
(למפת טוגו רגילה)  | |
קפאלימה נקרא במקור Agomé-Kpalimé כשהייתה אחד הכפרים של אנשי אגומה. את מקורם של אנשי אגומה ניתן לייחס לבני יורובה הנפוצים במדינות המודרניות של מערב אפריקה: בנין, ניגריה וטוגו, ובמיוחד בשתי הערים איפה (אנ') (עיר בניגריה שבה נמצא המרכז הדתי של בני ירובה) ואויו-אויו (אנ') (עיר בניגריה שבה נמצא המרכז הפוליטי ומנהלי של בני ירובה). המהגרים עברו בהדרגה מערבה, התיישבו בקטו (בנין) ובטאדו (טוגו) ובסופו של דבר ייסדו את העיר נוסה (אנ').
המלך אגוקולי, ששלט בעיר נוסה בתחילת המאה ה־18, היה עריץ. הדבר גרם לתושבים רבים לברוח ולחפש מקלט בגאמה. בין הנמלטים היו שלוש קבוצות עיקריות. אחת מהן מורכבת מאנשי אגומה, אגו, קפלה, דני, גבי, פקי, קפנדו, מאצ'ה וודסו.
הבריחה וההגירה של אותם בני שבטים הובילה אותם לאזור אנידי שבהר קלוטו (שמו של ההר אז היה Méléku), שמו המודרני של הר אגו (אנ'), הממוקם 13 ק"מ צפונית־מערבית לקפאלימה. בני האגומה כללו חמש חמולות שהונהגו על ידי צ'יף בשם צאלי. בהרים הם היו חופשיים לעסוק בפעילויות כגון חקלאות, ציד, דיג, מלאכה ומסחר.
עם הזמן התפתחו מתחים בין בני השבטים שהתיישבו בהרים. בעקבות זאת החליטו חלק מבני האגומה בהנהגת חלק מהזקנים לעזוב את אנידי ועברו לגור במישור.
הקבוצה הראשונה שעברה להתגורר במורדות ההר התחתונים, נקראו "יוטי", ומכאן השם אגומה־יו. הקבוצה השנייה התיישבה למרגלות רמת קומה. המקום נודע בשם Agomé-Kpodzi. הקבוצה השלישית התיישבה במקום ששמו Agomé-Koussountou. הקבוצה הרביעית חצתה את הנהר והקימה את אגומה־טומגבה. הקבוצה החמישית עברה ל־"Mokpalipé", שמשמעו "צומת דרכים", והגיית השם התפתחה בהדרגה לשם העיר "קפאלימה Kpalime".
בחירת המיקום בצומת הדרכים, נעשתה בגלל הפוטנציאל המסחרי, אפשרויות ההתרחבות שבמקום ומקור המים מנהר קפגולו בדרך לאגומה־יו. בסופו של דבר מצאו את עצמם בני המקום ממוקמים בתקופה המודרנית, על כביש לומה־קפאלימה. מאוחר יותר, על מנת לשלוט כראוי בשטחם העצום, החליטו אנשי Agomé-Kpalimé לעבור למרכז האזור, בו הקימו כפר. כפר זה הוא כיום הוא שכונה בשם דומה במרכז העיר המודרנית.
במקום מושבם החדש באו אנשי אגומה־קפאלימה במגע עם סוחרי האוסה שחצו את שטחם עם קרוונים מסלאגה בדרכם לעיר קטה שבגאנה ומהם למדו את מלאכת המסחר.
מנהיגי קפאלימה הם משושלת Apeto שהיו הראשונים להתיישב באזור. עם זאת, המנהיג החשוב ביותר באגומה, המפקד של אגומה־יו, לא היה מבני אגומה־קפאלימה.[7]
עד שנת 1880, קפאלימה הייתה כפר קטן בפנים הארץ, מוקף יער והרים. ההתיישבות בכפרים סביב קפאלימה היא שהובילה עם הזמן לאיחודם עם העיר ולהפיכתה לעיר גדולה. ההיסטוריה הקולוניאלית של קפאלימה יוצאת דופן משום שהיא הייתה אחד מהמקומות הבודדים באפריקה שעברו משליטה גרמנית (1890–1914) לשליטה בריטית (1914–1920) ולאחר מכן לשלטון הממשל הצרפתי (1920–1960).[7] המלריה ומחלות טרופיות אחרות גבו מחיר כבד מהמתיישבים הראשונים; אף אחד מהנקברים בבית הקברות הצבאי הגרמני לא עבר את גיל 35.[8]
בשנת 1890 ייסד יסקו פון פוטקאמר (אנ'), הנציב הקיסרי הגרמני של טוגולנד, את תחנת השדה הראשונה במיסהוהה (גר') (Misahohè),[9] כ־9 קילומטרים מקפאלימה ובמרחק צעידה של חמישה ימים מהבירה לומה. זה היה מיקום אסטרטגי בעבור "משלחת טוגו הינטרלנד" הגרמנית, והתחנה נחשבה כשער לצפון טוגו. הנציב יסקו קרא לתחנה על שם אהובתו לשעבר, מיסה פון אסטרהאזי.
גודלה הקטן וריחוקה של מיסהוהה חייב את ממשלת גרמניה להשקיע בקפאלימה הסמוכה ולהקים משרדים, לספק שירותים מנהליים וליצור תשתית חברתית-כלכלית מינימלית. קפאלימה משכה מהר את אור הזרקורים ממיסהוהה, והפכה לבירה האזורית. מיקומה בצומת הדרכים משך אליה סוחרים רבים.
בשנת 1913 היו 39 עסקים בקפאלימה ובהם שמונה עובדים לבנים בלבד.
במקור, העיר כללה רק ארבעה רבעים: דומה (מרכז העיר), אבווין (ליד היער), דזיגבה (העיר העליונה) ואניגבה (העיר התחתונה). רובע דומה הוא מרכז העיר. רוב המבנים הקולוניאליים בעיר נמצאים באזור זה. הגרמנים השקיעו גם בסלילת כבישים ופסי רכבת בין קפאלימה לחוף האוקיינוס, וחנכו את קו הרכבת לומה־קפאלימה (Lomé - Kpalimé) של רכבת טוגו בשנת 1907.[10] תחנת הרכבת של הקו הייתה ברובע דומה. קו רכבת זה חולל בזמנו מהפכה בעיר והפיח חיים חדשים במסחר ובחקלאות באזור. עם זאת, קו רכבת זה לא פעל שנים רבות.
מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) סימנה את סיומה של השליטה הגרמנית בקפאלימה. הבריטים, שהגיעו מחוף הזהב, כבשו את העיר והתיישבו בה. שלטונם נמשך שש שנים (1914–1920). הם לא תרמו דבר להתפתחות של קפאלימה, מאחר שבריטניה הייתה טרודה באותן השנים בענייני המלחמה. בעקבות חוזה ורסאי (28 ביוני 1919) עברה העיר לשליטת הצרפתים בשנת 1920.
העיר קפאלימה שוכנת באזור כפרי פורה, במיקום אידיאלי לאחסון יבולים לפני ייצוא. עובדה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים לצמיחתה.
בשנת 1939 העניקו המתיישבים הצרפתים לקפאלימה אוטונומיה רבה יותר ובשנת 1951 מעמדה השתנה מ"מחוז ילידי" ל"מחוז מעורב". לבסוף, בשנת 1959, השתנה מעמדה ל"עיר מחוז".[7]
קפאלימה היא איחוד של כפרים ושטחה העירוני משתרע על כ־35 קמ"ר. היא ממוקמת בדרום מערב טוגו, כ־15 קילומטרים מהגבול עם גאנה, כ־110 ק"מ מצפון לבירת לומה[15] ו־100 קילומטרים מאטקפאמה. קפאלימה ממוקמת למרגלות שרשרת ההרים של טוגו, בקצה האזור המישורי המשתרע מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד הרי טוגו/אגו שגובהו הממוצע הוא כ־200 מטרים מעל פני הים. היא גובלת בהרי אגו הנמצאים מצפון-מערב לה (הר קלוטו המתנשא לגובה של 825 מ') וברמת קומה שמורדותיה מתנשאים כמו חומה מדרום־מערב לעיר, בגבעות Kpadapé מדרום (483 מ') ובהר אגו המזרחי לעיר (986 מ').[16][17]
הנופים שסביבה ידועים כאחד היפים בטוגו. העיר שוכנת בתוך אוכף המוקף בגבעות ירוקות. העיר נמצאת בצומת דרכים המובילות לאזורים אחרים בטוגו ולגאנה השכנה.
האזור סביב קפאלימה מספק יותר מ־80% מהייצור הלאומי של קפה וקקאו.
נחלים רבים חוצים את העיר. רובם מתנקזים לנהרות Hétoe ו־Wouto.[18] נחלי Agbassiandi ו־Hè / Ehè, שנפגשים במרכז העיר, כמו גם כמה נחלים קטנים יותר (Adedze, Bla, Danyi, Kpégolo) זורמים בשטח העירוני של קפאלימה.[18] הם זורמים דרומה, ומתאחדים לנהר Todzie.
העיר ממוקמת באזור ההתיישבות ההיסטורי של בני שבט הכבשה.[19] בשנת 2017 הוקמה העיר קלוטו בסמוך לקפאלימה ומנתה מאז שמונה קנטונים.[20][21][22]
האקלים בקפאלימה הוא אקלים לח וטרופי עם ארבע עונות שונות (שתי עונות גשומות ושתי יבשות) וטמפרטורה ממוצעת של 28°C. בקיץ יש הרבה גשמים, בעוד שבחורפים יש מעט מאוד.[23] האקלים מוגדר כאקלים סוואנה טרופי (Aw לפי שיטת קפן).[23][24]
בקפאלימה, בעונה הרטובה השמיים מעוננים, ואילו בעונה היבשה השמיים מעוננים חלקית והחום מעיק כל השנה. במהלך השנה, הטמפרטורה בדרך כלל משתנה בין 21°C ל־34°C והיא לעיתים רחוקות מתחת ל־17°C או מעל 36°C.
הזמן הטוב ביותר בשנה לבקר בקפאלימה לפעילויות במזג אוויר חם הוא מסוף נובמבר עד סוף ינואר.
העונה החמה נמשכת 2.8 חודשים, מה־21 בינואר עד ה־16 באפריל, עם טמפרטורה יומית גבוהה בממוצע מעל 33°C. היום החם ביותר בשנה הוא ה־19 בפברואר, עם טמפרטורה ממוצעת של 34 מעלות צלזיוס ועם טמפרטורת לילה של 23 מעלות צלזיוס.
העונה הקרירה נמשכת 3.2 חודשים, מה-20 ביוני עד ה־27 בספטמבר, כשהטמפרטורה היומית הגבוהה בממוצע מתחת ל־30°C. היום הקר ביותר בשנה הוא ה־30 בדצמבר, עם טמפרטורה ממוצע של 21 מעלות צלזיוס והטמפרטורה הגבוה מגיעה עד 32 מעלות צלזיוס.
יום רטוב הוא יום עם לפחות מילימטר של משקעים. הסיכוי לימים רטובים בקפאלימה משתנה באופן משמעותי מאוד לאורך כל השנה.
העונה הרטובה נמשכת 6.5 חודשים, מה־10 באפריל עד ה־27 באוקטובר, עם סיכוי גדול מ־40% ליום נתון להיות יום רטוב. הסיכוי ליום רטוב מגיע לשיא של 77% ב־23 בספטמבר.
העונה היבשה נמשכת 5.4 חודשים, מה־27 באוקטובר עד ה־10 באפריל. הסיכוי הקטן ביותר ליום רטוב הוא 3% ב־25 בינואר.[25]
| אקלים בקפאלימה Kpalimé בממוצע בין השנים 2009 לבין 2021 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 37 | 37 | 36 | 35 | 34 | 31 | 29 | 29 | 30 | 32 | 34 | 36 | 33.3 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 24 | 25 | 25 | 25 | 24 | 23 | 22 | 22 | 22 | 23 | 23 | 24 | 21.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 19.1 | 60.2 | 122.4 | 118.7 | 159.4 | 228.8 | 267.4 | 235.6 | 400 | 285.5 | 89.3 | 20.9 | 2,007 |
| מקור: World Weather Online[26] | |||||||||||||
קפאלימה היא יעד תיירותי בשל סביבתה הטבעית והאקלים הטרופי. בעיר נמצא המרכז לחקר הר אגו (אנ') הסמוך, הנקודה הגבוהה ביותר בהר אגו נקראת הר קלוטו, ממנה נשקפים נופים רחוקים של אגם וולטה ביום בהיר.
באזורים הכפריים שמסביב ישנם גם כמה מפלים (בטומגבה, קפואטה, וואטי, וומה, יקפה, אקלווה, קפימה ואמגאפה)[27][28] הנשפכים מטה מהרמה, מטעי קפה וקקאו ושבילי יער לצפייה בציפורים ובפרפרים.
אטרקציות נוספות בקרבת מקום הן:
קפאלימה היא המרכז העיקרי של טוגו למלאכות כמו פיסול בעץ, אריגה, קליעת נצרים, דלועים (קלבסה) מיובשות מעוטרות, באטיקים (בדים צבועים), ציור, חרס, קרמיקה ופרפרים מיובשים.[34] יש בעיר 36 סדנאות אומנות וחנויות קמעונאיות,[35] וגם מכללה להכשרת אומנים.[36]
ההתמחויות המקומיות כוללות יין דקל (אנ') ועוף או דגים על האש המוגשים עם פאפו (תבלינים מבושלים וחבוטים) ברוטב בוטנים.
כבשה (אנ') היא השפה המקומית העיקרית, בהיותה לשון פרנקה לכל דרום טוגו.[37] עם זאת, שפות צפון כמו קבייה (אנ'),Nawdm וטם (אנ') ( Kotokoli ) מדוברות גם הן רבות, שכן אוכלוסיות אלה נדדו דרומה. צרפתית, השפה הרשמית של טוגו, מדוברת על ידי כל מי שלמד בבית הספר.[38]
שמורת יער מיסהוהה נמצאת בהרים מצפון־מערב לקפאלימה, על הגבול עם גאנה. היא משתרעת על שטח של כ־50,000 דונם, והגובה משתנה בין 250 ל־750 מטרים. השמורה מורכבת מגבעות תלולות ויער עצים חצי נשירים.
בשמורה ניתן למצוא את צפרדע העצים הירוקים האפריקאים (אנ').[39]
שישים ושבעה מיני ציפורים נרשמו בשמורה.[40]
.jpg)
לקפאלימה הסכמי ברית ערים תאומות עם:
DESTINATION CULTURES : TOGO, Kpalimé et sa région, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:59) Belle vue de la ville touristique de Kpalimé TOGO 🇹🇬, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:37)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
