Loading AI tools
אמנית אנגלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרליס קליף (באנגלית: Clarice cliff; 20 בינואר 1899 - 23 באוקטובר 1972) הייתה אמנית קרמיקה תעשייתית אנגלית, ממעצבות הקרמיקה החשובות של המאה ה - 20.
 | |
| לידה |
20 בינואר 1899 Tunstall, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1972 (בגיל 73) Clayton, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמות של ברסלם |
| תחום יצירה | קדרות |
| זרם באמנות | ארט דקו |
| יצירות ידועות | סדרת ביזאר |
|
www | |
  | |
קלריס קליף נולדה ב - 20 בינואר 1899 בעיר טונסטל, אחת משש ערים שמהוות יחד כמקבץ את העיר סטוק און טרנט stoke on trent, עיר תעשייתית במערב המידלנד - midland באנגליה. האזור היה החל מהמאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-20 מרכז לתעשיית הקדרות והחרסינה באנגליה. קלריס - אחת מתאומים, נולדה למשפחה בת שבעה ילדים. האב הארי תומאס קליף עבד במפעל ליציקת ברזל. האם אן כיבסה בבית כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הכישרון האמנותי שלה הושפע מדודתה שקישטה בציורי יד כלי קרמיקה במפעל מקומי שאליה נהגה ללכת לאחר בית הספר וניכר כבר בעבודות עיסת נייר שעשתה בבית הספר. בגיל 13 החלה לעבוד בתעשיית הקדרות בקישוט שולי הכלים בזהב בדוגמאות מסורתיות. לאחר שהתמחתה בקטע קישוט השוליים, עברה לציור ביד חופשית. במקביל, למדה בערבים בבית הספר לאמנות בבורסלם, עיר שכנה במקבץ השש. בגיל צעיר, שבע עשרה בלבד, עברה לעבוד בבית החרושת וילקינסון בניו פורט, A.J. Wilkinson at Newport, בבורסלם, כדי להרחיב את אפשרויות הקידום שלה בתחום הקדרות. רוב הנערות בתעשיית הקדרות באזור, התמחו בתפקיד אחד בלבד ומשכורתם עד שהתמחו בו, הייתה משכורת של שוליה. קלריס קליף בזכות כישרונה ויוזמתה רכשה מיומנויות רבות בתהליכי יצירת הפריטים: החל עיצוב הצורה של הכלים, וכלה בציור, צביעה והזהבת שוליים. בגיל עשרים הפכה לבת טיפוחיו ואחר כך לאהובתו של אחד המנהלים, ארתור קולי אוסטין שורטר, Arthur Colley Austin Shorter שהיה מבוגר ממנה ב-17 שנים ונשוי באותו זמן. בשנים, השניים נשאו. שורטר שזיהה את כשרונה יוצא הדופן, דאג להרחיב את אופקיה האמנותיים של בת זוגו בביקורים בבית הספר המלכותי לאומנות ובפריז. בת עשרים וחמש חברה למעצבי בית החרושת שהיו אז בעלי ותק של עשרים שנה בעיצוב וסגנונם היה ויקטוריאני שמרני. שלוש שנים אחר כך בזכות כשרונה עברה לסטודיו משלה בניו פורט, במפעל סמוך לקדרות ששורטר קנה. שם ניתן לה לקשט כלים לבנים פגומים בציורי יד שלה. קליף צבעה בצבעי אמייל מעל לגלזורה לזיגוג, להשגת כלים מבריקים יותר. את הפגמים של הכלים כיסתה בדוגמאות פשוטות בסגנון שכינתה בשם "ביזאר" 'Bizarre' ושהושק בשנת 1927. החתימה על כלים אלה נעשתה בצבע בכתב ידה: "ביזאר על ידי קלריס קליף" 'Bizarre by Clarice Cliff' ולעיתים גם "בית היוצר ניופורט" 'Newport Pottery'. להפתעת הכל הכלים הפכו פופולריים, לקליף נוספו עוזרות ובשנת 1928 נוצרה מדבקה מיוחדת כחותמת שציינה: "ציור ביד, בידי קלריס קליף, בית היוצר ניופורט". ב-1940 קלריס קליף נישאה לקולי שורטר ועברה לגור עימו בבית צ'טוויד, שהיה מפורסם בגנים שלו. בית החרושת המשיך לייצר כלים בסדרות רבות בחתימתה עד לשנת 1964. לאחר מותו של שורטר, קליף מכרה את בית החרושת למידווינטר ופרשה. תערוכה ראשונה של יצירותיה נערכה בברייטון ב-1972. קליף הייתה מעורבת בעריכת הקטלוג לתערוכה. באוקטובר באותה שנה נפטרה באופן פתאומי. ב-1999 חגגו בעולם מאה שנים להולדתה. הכלים שייצרה הפכו לפריטי אספנות. יש להם ביקוש רב ומחירם גבוה.[1][2][3]
קלריס קליף נחשבת לאחת מהקרמיקאיות הפורות והחשובות של אנגליה של המאה ה - 20 בזכות חידושיה בעיצוב, בסגנון ובצבעוניות של הכלים שייצרה ותכננה. סגנון האר דקו שאותו אימצה: קווים ישרים וצורות גאומטריות, תרם רבות לחדשנות שלה. "ביזאר" היה שם על סדרות הכלים הראשונות שייצרה, הכלים קושטו בצבעים בהירים גסים משהו ובדוגמאות שחלקן פיגורטיביות וחלקן מופשטות. מחירם באותה תקופה היה זול יחסית, היא קלעה לטעמן של עקרות הבית, וההצלחה המסחרית שלהם הייתה מיידית. בעקבות ההצלחה קלריס קליף הוסיפה עוד מאות דוגמאות. בשנת 1928 עיצבה ציור יד במריחות מכחול פשוטות של שלושה כרכומים בכתום, כחול וסגול ועלים ירוקים ביניהם. דגם פרחי הכרכומים crocus flowers זכה להצלחה עצומה והפך לסמל העיצובי שלה. צוות של 20 ציירות עסקו בעיטור של הכרכומים בלבד. הקריירה שלה נסקה. קליף והצוות שלה ייצרו קרמיקה לשימוש ביתי: ספלים וצלחות, כדים, קומקומי תה, כולם בסגנון הארט דקו. קליף לא הסתפקה בציור - בקישוט אלא עברה לעיצוב צורות חדשניות של הכלים והצליחה בכישרון רב להעביר את מאפייני הסגנון הגאומטרי -אבסטרקטי, וגם את מאפייניי הקוביזם לתחום כלי המטבח: ידיות משולשות לספלים, צורה של קונוס - חרוט, לקומקומים ומלחיות, כדים מדורגים, כדים וצלחות בצורת מצולעים. בשנת 1929 הצוות שלה מנה כבר 70 עובדים שעזרו לה להביא את המודרניזם לכיור המטבח. הכלים שלה היו כלי חרס והצבעים - צבעי אמייל. שמות סדרות הכלים: זריחה, קוטג' כפרי, בית קיץ, מטריות, פרפר, מלון, פעמוני רוח, קרן שמש, יום ולילה.
יש המתארים את הקרמיקה של קלריס קליף כתמצית סגנון הארט דקו הבריטי[4][3]
סגנון הכלים של קלריס קליף שהיה שונה ואולי קצת "מוזר" הפך אותם כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 לפריטי אספנות. תחילה "גילו" אותה אספניות ניו יורקיות בעלות הגלריה פרימוורה שהכירו בערך הכלים, ואחר כך הביקוש לפריטים שכבר לא יוצרו יותר התפשט לרחבי ה"אימפריה הבריטית": דרום אפריקה, קנדה, ניו זילנד.
למרות האנונימיות שלה באותה תקופה, המכון לאמנויות במיניאפוליס הכיר בה כמעצבת העיקרית בסגנון הארט דקו ופריטים רבים שעיצבה וקישטה הוצגו שם בשנת 1971 בתערוכת "עולם הארט דקו".
בבריטניה בשנת 1972 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיה במוזיאון של ברייטון. חלק מהמוצגים היו מהאוסף הפרטי של קלריס קליף ולאחר התערוכה הם עברו לרשות המוזיאון.
בשנת 1976 נואל טובי (Noel Tovey) הציג תערוכה גדולה של עבודותיה בגלריה שלו אודיאון בלונדון. שם גם הושק הספר הראשון אודותיה בשם "קלריס קליף" שנכתב על ידי פיטר ונטוורת'-שילדס וקיי ג'ונסון.
בשנת 1982 נוסד מועדון אספני יצירות קלריס קליף בשם CCCC (ראשי תיבות של אספני קרמיקת קלריס קליף). למועדון יש אתר ClariceCliff.com שמהווה את המוזיאון הגדול ביותר של עבודותיה.
בשנת 1983 נערכה בלונדון, בכריסטי'ס, אחד מבתי המכירות הפומביות הגדולים בעולם, מכירה של 165 פריטי קלריס קליף מסדרת "ביזאר".
בשנות ה-90 (של המאה ה-20) נכתבו ספרים נוספים עליה ועל יצירותיה, ביניהם: "שותים תה עם קלריס קליף" ו"הפרחים הדמיוניים-פנטסטיים של קלריס קליף".
באותן שנים ווג'ווד, יצרן חרסינה מפורסם, רכש את הזכויות לשם "קלריס קליף" ובשנת 1999, שנת המאה להולדתה, הוצגו בתערוכה במוזיאון ווג'ווד בברלסטון, סטוק און טרנט, בעזרתם של חברי מועדון האספנים כ-600 פריטים שלה.
גם היום, למעלה מ-40 שנים לאחר מותה, מתגלים עדיין פריטים עם דוגמאות לא מוכרות שלה. קלריס קליף שנחשבת לאמנית הגדולה ביותר בתחום הקדרות ממשיכה להרשים גם היום בזכות המגוון העצום של עיצוביה: עיצובים מופשטים, גאומטריים. עיצובי נוף ופרחים.[5][3]
אתר האינטרנט הרשמי של קלריס קליףSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
