קיקוויט
עיר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיקוויט (באנגלית: Kikwit) היא העיר הגדולה ביותר במחוז קווילו (אנ'), השוכנת על גדת נהר קווילו (אנ') בחלק הדרום-מערבי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המקום הוכרז כעיר ב־8 ביוני 1970[3]. העיר קיקוויט ידועה באזור גם בכינוי "האמא/האם". האוכלוסייה מונה כ־526,000 (2021) [4] תושבים. היא מהווה מרכז מסחרי באזור, נמצא בה אצטדיון הידוע בפסטיבלים של ריקודים מסורתיים, ובעיקר רקדנים בני שבט Bapende (אנ') מהכפר Gungu (אנ') (אנשי שבט בפנדה גרים גם באידיופה וטשקאפה (קסאי). רקדני בפנדה לובשים לעיתים קרובות תחפושות מסורתיות הכוללות מסכות צבעוניות ולבוש עשוי רפיה. בקיקוויט יש שדה תעופה ( Kikwit Airport ) שממנו יוצאות טיסות לבירה קינשאסה. דרכי תחבורה נוספות לבירה, מערבה בכביש המהיר החדש מספר 1 (צר') ובסירות לאורך הנהר קווילו.
 | |
| הכניסה לבית העירייה, בניין צהוב חד קומתי עם גג גמלונים אדום. סמל העיר, המצויר על הקיר,מציג עט נובע, מעדר ועץ דקל. | |
| מדינה |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
|---|---|
| מחוז | קווילו |
| ראש העיר | Léonard Mutangu Katonga[1] |
| תאריך ייסוד | 8 ביוני 1970 |
| שמות קודמים | Makaku, Makal, Poto-Poto |
| שטח | 92 קמ"ר |
| גובה | 452 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 526,000[2] (2021) |
| ‑ צפיפות | 5,000 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 5°02′00″S 18°49′00″E |
| אזור זמן | UTC +1 |
בשנת 1995 הייתה בעיר התפרצות חמורה של נגיף האבולה הקטלני. [5]
עיר זו נחשבת כמקום הגידול של האינטליגנציה הקונגולזית.
קיקוויט ממוקמת בעיקר על הגדה השמאלית של נהר קווילו. הכביש הלאומי מספר 1 חוצה את העיר וממשיך ממנה למרחק של 512 קילומטרים מערבה, לעיר הבירה קינשאסה. במרחק 400 קילומטרים מערבה מקיקוויט נמצאת העיר באנדונדו (אנ') גם היא על כביש מספר 1[3].
במקור נמל העיר היה מקום האחסון הלאומי להובלה ושינוע של גומי ושנהב של מדינת קונגו העצמאית.
בשנת 1901 החלה ההתיישבות האירופית במקום.[6]
בשנת 1910 לאחר שקונגו הפכה למושבה בלגית, בלגיה יצרה במקום עיר אירופית ועיר לתושבים המקומיים האפריקאים. בעיר המקומיים חיו כ־600 עובדי המפעלים והמנהלה הקולוניאלית[6]. העובדים אפריקאים הגיעו מקבוצות אתניות שונות.
בשנת 1920 נקראה העיר Makaku או Makal. בשנת 1937 שונה שמה לפוטו-פוטו Poto-Poto.
בתקופה הקולוניאלית, הצמיחה של קיקוויט נבעה מהגירה של אוכלוסייה אירופית למקום. העיר שוכנת בין לאופולדוויל (קינשאסה) למחוז קוואנגו, ממש במרכז המחוז, והיא הוותה, מרכז פיזור דואר ודלק לרחבי המדינה ומרכז לריכוז נפט.
בשנת 1923 הוקמו בעיר כמה מפעלי תעשייה שניצלו את מיקומה הגאוגרפי. בשנת 1928 נפתח במקום בית הספר מקצועי. בשנת 1940 הפכה העיר למוקד פעילות בנקאית בעקבות פתיחת הסניף של בנק דו קונגו בלג' (צר'), בחלק העיר בו גרה האוכלוסייה הלבנה. בין השנים 1935 עד 1966 העיר הייתה בירת מחוז בנדונדו לשעבר.
בשנת 1995 נאלצה העיר להתמודד עם מגפת נגיף האבולה. 250 תושבים מתו מהנגיף[6].
הזמר הידוע המלך קסטר אמניה (אנ') נולד בקיקוויט בשנת 1956 (נפטר בפריז ב־13 בפברואר 2014) [7].
באפריל 2014 התקיים בעיר קונצרט מחווה שהתקיים לכבוד הזמר המלך קסטר אמניה והוא הסתיים באסון, בו קיפחו את חייהם לפחות שלושה עשר אנשים באצטדיון כתוצאה מהפסקת חשמל שנגרמה מסופת טורנדו[8].
| השנה | מספר התושבים |
|---|---|
| 1943 | 3,675 |
| 1950 | 8,588 |
| 1970 | 100,000 |
| 2004 | 294,210 |
| 2012 | 397,737 |
| 2017 | 458,000 |
| 2021 | 526,000 |
שפות מדוברות בעיר
- צרפתית
- קיקונגו
- לינגלה
- תשילובה
- שיילי
- קיטטלה
האקלים בקיקוויט הוא אקלים טרופי לח.
ישנן שתי עונות:
- עונת גשמים ארוכה מספטמבר עד מאי, עם זאת, עונת הגשמים הארוכה נקטעת בעונה יבשה קצרה מאוד בפברואר. היא מאופיינת בסופות טורנדו גשומות שנמשכות מספר שעות, כאשר לאחריהן השמיים מתבהרים והשמש מחממת. הטמפרטורות הגבוהות בעונה זו, ביחד עם הלחות, יוצרות אוויר כבד שלעיתים מחניק.
- העונה היבשה, הנמשכת קצר יותר מחודשיים, מיוני עד אוגוסט. היא מאופיינת בחוסר גשם, טמפרטורות קרירות יותר ושמים מעוננים. הטמפרטורות בקיקוויט נשארות יחסית קבועות לאורך כל השנה.
סיור בעיר קיקוויט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:08)- קיקוויט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- העיר קיקוויט באתר caid
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
