קוקו ביץ'
עיר בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוקו ביץ' (באנגלית: Cocoa Beach) היא עיר במחוז ברווארד (אנ') בפלורידה שבארצות הברית. אוכלוסיית העיר מנתה 11,539 תושבים במפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 2018.[1]
 | |
| חוף הים בקוקו ביץ' | |
| מוטו | "פתוחים לעסקים!" |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מדינה |
 פלורידה |
| מחוז |
 מחוז ברבארד |
| ראש העיר | בני מאליק |
| תאריך ייסוד | 1888 |
| שטח | 39 קמ"ר |
| ‑ שטח ואחוז מים | 27.28 קמ"ר 67.49% |
| גובה | 3 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,231 (2010) |
| ‑ צפיפות | 972.82 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 28°09′07″N 80°35′42″W |
| אזור זמן | UTC -5 |
| http://www.cityofcocoabeach.com/ | |
ההתיישבות הלא-ילידית הראשונה באזור הייתה על ידי משפחה של עבדים משוחררים לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. ב-1888, קבוצה של גברים מקקאו (אנ') קנתה את השטח, שלא פותח עד שנקנה ב-1923 על ידי גאס אדוארדס, פרקליט העירייה של קוקו. הוא הפסיק לעסוק בעריכת דין כדי להקדיש את כל מאמציו לפיתוח האזור.
העיירה קוקו ביץ' הוקמה ב-5 ביוני 1925. גאס סי אדוארדס נבחר כראש העיר ושימש כנציב יחד עם ג'יי הייסטן.
בשנת 1939 היו בעיר 49 תושבים.
ב-29 ביוני 1957 הפכה קוקו ביץ' לעיר.
הצמיחה הגדולה של קוקו ביץ' החלה במהלך שנות ה-60. העיר רשמה גידול של 1000% באוכלוסייה בין השנים 1950 ל-1960, בעיקר כתוצאה מתוכנית החלל של ארצות הברית. מרכז החלל קנדי ממוקם כ-15 מיל (24 קילומטרים) מצפון לעיר. אנשים רבים עברו לקקאו ביץ' לצורך עבודות הקשורות לתוכנית החלל.
לאחר שתוכנית אפולו של נאס"א הגיעה לסיומה, ולפני שהחלה תוכנית מעבורת חלל, פוטרו עובדים רבים בעיר. ב-1975, עמד אחוז האבטלה בעיר על 14.3%. משפחות רבות איבדו את מקום עבודתן וחלקם אף עזבו את העיר.
פרס נבולה של שנת 2010 ניתן בעיר.
בשנת 2016, האחוזה הגדולה ביותר בעיר נהרסה בשריפה. היא נבנתה על החוף על ידי אל נוהארט (אנ') ב-1975 והכילה 10,000 רגל רבוע (930 מטרים רבועים) של שטח מגורים, חדרי שינה ו-12 חדרי רחצה. שוויה הוערך בכמה מיליוני דולרים.[2]
לפי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, לעיר שטח כולל של 15.0 מילים רבועים (39 קילומטרים רבועים). 4.9 מילים רבועים (13 קילומטרים רבועים) מתוכם הם קרקע ו-10.1 מילים רבועים (26 קילומטרים רבועים) (67.49%) הוא מים. גובלת בעיר בצפון היא קייפ קנוורל (אנ'). בדרום נמצא חוף סהר (אנ'). במזרח נמצא האוקיינוס האטלנטי (5.6 מיל (9.0 קילומטרים) של חוף הים). במערב נמצא נהר הבננה (אנ').
לקקאו ביץ' יש אקלים סובטרופי גשום.[3]
| מפקד | אוכלוסייה | %± | |
|---|---|---|---|
| 1930 | 31 | — | |
| 1940 | 49 | 58.1% | |
| 1950 | 246 | 402.0% | |
| 1960 | 3,475 | 1,312.6% | |
| 1970 | 9,952 | 186.4% | |
| 1980 | 10,926 | 9.8% | |
| 1990 | 12,123 | 11.0% | |
| 2000 | 12,482 | 3.0% | |
| 2010 | 11,231 | −10.0% | |
| 2020 | 11,354 | 1.1% |
נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2010, היו בעיר 11,231 נפשות. ב-2017 היו בעיר 11,733 נפשות.[4] צפיפות האוכלוסין הייתה 2,552.1 תושבים למייל רבוע (985.5 לקמ"ר). היו 8,709 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 1,780.6 לקילומטר רבוע (687.6 לקמ"ר). ההרכב הגזעי של העיר היה 96.64% לבנים, 0.62% שחורים, 0.22% ילידים אמריקאים, 1.07% אסייתים, 0.06% תושבי האי השקט, 0.30% מגזעים אחרים ו-1.08% משני גזעים או יותר. היספנים ולטינים היו 2.52% מהאוכלוסייה.
לפי מפקד זה אוכלוסיית העיר חלוקה לקבוצות הגיל הבאות: 12.2% מתחת לגיל 18; 3.8% בין 18 ל-24; 22.0% בין 25 ל-44,; 27.6% בין 45 ל-64, ו-34.4% שהיו בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 54 שנים. על כל 100 נקבות, היו 99.3 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 96.4 גברים.
_001_crop.jpg)
בשנת 2015 עסקים בעיר גבו 5.6 מיליון דולר מס תיירות, למעלה ממחצית ממס התיירים שנגבה במחוז ויותר מכל עירייה אחרת, 1.4 מיליון דולר.[5]
השפה העיקרית המדוברת בחוף קקאו היא אנגלית, כאשר רק 9.8% מהאוכלוסייה דוברים שפות שאינן אנגלית בבית.[6]
_002_crop.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של קוקו ביץ' (באנגלית)
קוקו ביץ', ברשת החברתית פייסבוקSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
