Loading AI tools
צמח ללעיסה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאת נאכלת (שם עממי: גת. שם מדעי: Catha edulis) הוא צמח ממשפחת הקלסטריים שאזור תפוצתו הטבעי הוא מזרח ודרום-מזרח אפריקה. חקלאים מגדלים את הצמח ומוכרים את עליו בשוק. העלים משמשים ללעיסה, לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, קאתין (אנ') וקאתינון (אנ'), המשפיעים על מצב הרוח. יצואנית הגת הגדולה ביותר היא אתיופיה.
בישראל הצמח מוכר יותר בשם גת[2], בהשפעת הערבית התימנית, שבחלק מהניבים שלה האות קאף נהגית כ-/ɡ/ (כמו גימ"ל).
מקור השם הוא בערבית – القات – אל-קאת. בחלק מהדיאלקטים של הערבית המדוברת, בעיקר במרכז וצפון תימן כמו באזור צנעא, סעדה וד'מאר נהגית הקו"ף כגימ"ל סותמת, ומכאן ההגייה הרווחת גת[דרוש מקור].
שם החומר הפעיל בצמח וכן שמו המדעי, מקורם בשם הערבי "קאת".
בקרן אפריקה באתיופיה ובסומליה הוא נקרא צ'את[דרוש מקור], במזרח אפריקה – מירה, באוגנדה – מוסיטאט ובסוואהילית – מלונגה. שמות נוספים באפריקה ובאסיה: Tohat, Catha, Gat, Ciad, Tschat, Mustsawari.
לדעת הרב יצחק רצאבי, השם "קאת" מצוי בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בבראשית כ"ב ג' ("ויבקע עצי עולה"): ”וקטע קיסין דקיתא ותאנתא ודקלא דחזיין לעלתא”. לדעת אחד מחכמי תימן שכתב את פירוש המרגלית על מדרש הגדול בשנת 1580, הקאת הוא ה"קניא" שנזכר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד ב').
ישנם שני זנים עיקריים של קאת: האדום והלבן. שיח הקאת הוא ירוק-עד ועשוי להגיע לגובה של 3 מטר. הצמח דורש השקיה מרובה וכמעט שאינו פגיע למזיקים ולמחלות, למעט קימחון, אקריות ותריפס. תפוצתו המקורית של הצמח היא במזרח אפריקה (אתיופיה) ובחצי האי ערב (בעיקר בתימן ועומאן).
לעיסת עלי הצמח נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית ונלווית לרוב למסיבות רעים או למפגשי אחר הצהרים או ערב. נהוג ללעוס את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה המוכנס לפה יוצר אט אט בליטה בצד הפה שבו נלעס הקאת, בליטה ההולכת ותופחת על פי אורך זמן הישיבה. המיץ המר ממוצה אט אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך עד מספר שעות. בדומה ללעיסת עלי טבק או קוקה, גם עלי הקאת מוצאים דרכם אל מחוץ לפה ולא נבלעים. פעולה זאת אף זכתה לכינוי: "לכזן" ("לאחסן", מכיוון שלא בולעים את העלים), ומסיבה בה נעשית לעיסה בחברותא מכונה "תכזינה" (אחסנה)[3].
עלי הקאת הצעירים מכילים את החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון (Cathinone), אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים לסמים פסיכואקטיביים בדרגה בינונית-קלה. השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, אורך זמן צריכת הקאת, והיא גם משתנה מלועס ללועס. יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הקאת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, ערנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור[דרוש מקור].
צמח הקאת מכיל חומרים רבים ולכן אינו קל למחקר. ממה שידוע הצמח בטוח ללעיסה וללא נזקים בריאותיים, למי שאינו לועס באופן יומיומי כמויות משמעותיות. מי שכן לועס עשרות שנים באופן יומיומי – מומלץ לבדוק את בריאות הפה והלב. כמו כן התגלו מקרים של תלות פסיכולוגית. לא נמצאה התמכרות פיזיולוגית. ככלל, השפעת הקאת אינדיבידואלית. אנשים שונים שילעסו את אותה הכמות יגיבו באופן שונה. נמצא כי הלעיסה משפיעה לרעה על הנהיגה אצל חלק מהנהגים ואצל אחרים – כלל לא[דרוש מקור].
מחקר השוואתי בנושא נזקי סמים פסיכואקטיביים שפורסם בירחון המדעי-רפואי Lancet, דירג את צמח הקאת במקום האחרון אחרי אלכוהול סיגריות וקפה [דרוש מקור].
הקאת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים.
לקאת נודעו סגולות רפואיות ויש משתמשים בו לדיכוי תיאבון במקרי השמנת יתר, המרצת מחזור הדם, הורדת רמת הסוכר והשומנים בדם (לא לסכרתיים), סיוע לדרכי הנשימה ("מייבש", במקרים של שפעות וקצרת), שיפור איכות תאי הזרע ועירור החשק המיני. מחקר שנעשה ב-2004 הזריק קאתינון (חומר הממריץ המצוי בקאת) לזרעונים של חולדות ושל בני אדם ומצא שהחומר הממריץ את הזרעונים ומשפר את יכולת ההפריה בשלב האחרון. אפקט דומה הושג על ידי הזרקת אדרנלין.
בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה[4] בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי ובחלק ממדינות ערב.
בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הקאת עד שבפיצוציות החלו להימכר גלולות סינתטיות בשם "חגיגת". ה"חגיגת" הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות[5].
לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות שהסחר בקאת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הקאת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל-קאעידה.
קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגל זה[6].
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל המזרח התיכון | ||
| פורטל מזון | ||
ליאור אוחנה, איריס ליפשיץ קליגר, כך הפכה ישראל לספקית גת למסיבות באירופה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במרץ 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
