צוות חשיבה
צוות המורכב ממומחים בתחומים שונים העוסקים במחקר לקידום נושא מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוות חשיבה (באנגלית: Think Tank) הוא צוות המורכב ממומחים בתחומים שונים העוסקים במחקר המיועד לקדם נושאים שונים במדיניות, תעשייה, צבא, תאגידים וארגונים אחרים. בדרך כלל מונח זה מתייחס לצוותים של מדענים תאורטיקנים ואינטלקטואלים הממליצים על מדיניות מסוימת, או מספקים ניתוח מעמיק בתחומים שונים.
צוות כזה נקרא לעיתים בשמות אחרים, כמו טרסט מוחות, מכון מחקר או מכון מדיניות.
בדרך כלל, אם כי לא תמיד, קיימת הבחנה בין מכון מחקר לצוות חשיבה. מכון מחקר מתמקד במחקר מדעי, בעוד שצוות חשיבה עוסק בדרך כלל בדיונים פוליטיים.
בארצות הברית קיימים מספר צוותי חשיבה המכוונים במידה רבה את מדיניות הפנים והחוץ. צוותי-חשיבה כאלו מוקמים במקרים שבהם נוצר צורך לקבל החלטות קריטיות בתחום המדיניות הפוליטית והצבאית. הצוות מקיים דיונים ומספק המלצות לדרג המדיני. בדרך כלל צוותים אלו כוללים אנשי ממשל ואנשי צבא לשעבר.
קיימים צוותי חשיבה המזוהים עם גישות שמרניות וקפיטליסטיות, כגון פורום קהלת, וכן צוותי חשיבה העוסקים בנושאי רווחה, חברה ואיכות הסביבה.
בסין קיימים מספר צוותי חשיבה הממומנים על ידי הממשלה, אך נשארים עצמאים כדי לאפשר דיונים פתוחים יותר. חלק גדול בהתנהלות הדיפלומטית בין סין לארצות הברית כוללת דיונים בין צוותי חשיבה של שני הצדדים.
צוותי חשיבה ממצבים את עצמם כ"אוניברסיטאות ללא סטודנטים" או "מכוני מחקר". לעיתים קרובות יש להם השפעה בדיונים על מדיניות ממשלתית מכיוון שהם נתפסים כגופים עצמאיים שאינם תלויים באינטרסים של תאגידים או ממשלות. עם זאת צוותי חשיבה צריכים להשיג מימון ולפעמים צוותי חשיבה דוחפים אג'נדות חשובות לתורמים שלהם כמו תאגידים גדולים, ומטשטשים את הגבול בין חוקרים ולוביסטים.[1]
במקרים מסוימים, אינטרסים של תאגידים, אינטרסים צבאיים וקבוצות פוליטיות גרמו ליצרית מכוני מדיניות, ארגוני הסברה וצוותי חשיבה. לדוגמה, קואליציית Advancement of Sound Science הוקמה באמצע שנות ה-90 כדי לערער על מחקר שמצא קשר בין עישון כפוי לסרטן.[2] קבלנים צבאיים עשויים להוציא חלק מהמכרז שלהם לשם מימון צוותי חשיבה התומכים במדיניות מלחמתית. לדוגמה בשנת 2018, קבלן הנשק Alion Science and Technology שזכתה במכרז של 769 מיליוני דולרים שילמה לצוותי החשיבה The Center for Strategic and International Studies, ו-Pacific Forum, וצוותי חשיבה נוספים שדוגלים בדרך כלל בהגדלת תקציבי הביטחון ושימוש רב יותר בכוחה הצבאי של ארצות הברית.[3]
על פי מזכר פנימי של חברת הטבק פיליפ מוריס המתייחס לסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA), "ניתן להביס את האמינות של ה-EPA, אבל לא על בסיס ETS [עשן טבק סביבתי] בלבד,... זה חייב להיות חלק מפסיפס גדול יותר שמרכז את כל אויבי ה-EPA נגדו בבת אחת."[4] דוגמה נוספת להשפעת חברות הטבק על מדיניות ציבורית על ידי הקמת ארגונים הנחזית להיות מכוני מחקר היא מכון הטבק. המכון פעל בין היתר על ידי גיוס מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה לגבי נזקים של עישון לבריאות. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם היה קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little), ביולוג ידוע שהיה משוכנע שסרטן נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות[5]
הארגון הפרוגסיבי לניטור התקשורת, Fairness & Accuracy in Reporting, קיים בסוף שנות ה-90 סקירת ציטוטים בתקשורת על פי מסד הנתונים של Nexis. לפי הארגון מכוני מדיניות שמאלנים וימניים מצוטטים לעיתים קרובות בעיתונות, ולעיתים רחוקות מזוהים ככאלה. בסקירה של ציטוטים בעיתונות משנת 1997 נמצא כי צוותי חשיבה ימנים היוו רוב מכריע של הציטוטים. צוותי חשיבה ימנים סיפקו 53 אחוז מהציטוטים, בעוד שצוותי חשיבה פרוגרסיביים או שמאליים היוו 16 אחוז מסך הציטוטים. מחצית מעשרת צוותי החשיבה המצוטטים ביותר הם שמרניים או נוטים לימין, כולל שלושה מתוך ארבעת הראשונים. מכון ברוקינגס הוא צוות החשיבה המצוטט ביותר, ושלושה מוסדות ימניים - מכון הריטג', American Enterprise Institute ו-מכון קאטו נמצאו במקום השני, השלישי והרביעי. ארבעת צוותי החשיבה המובילים צוטטו כל אחד יותר מאלף פעמים, וסיפקו 46% מכלל הציטוטים של צוות החשיבה.[6] התוצאה היא ש"מומחים" של צוות חשיבה מתוארים לעיתים כמקורות נייטרליים ללא כל נטייה אידאולוגית כאשר, למעשה, הם מייצגים פרספקטיבה מסוימת.
בארצות הברית, המרכז הלאומי למדיניות החינוך (אנ') מפעיל את NEPC Reviews שבו נסקרים פרסומים נבחרים של צוותי חשיבה שנוגעים למדיניות חינוך, ומעניק להם ביקורת עמיתים כמקובל בפרסומים אקדמיים, ובשונה מפרסומים של צוותי חשיבה. בשנת 2007, הפרויקט סקר 18 דוחות של צוותי חשיבה. הסוקרים זיהו ניתוחים שהמליצו על הפרטת החינוך. אפילו דיווחים שהציעו ניתוח סביר של חוק "לא יישאר ילד מאחור" או בעיית הנשירה זיהו בפתאומיות וללא בסיס כי המשמעות היא צורך בשיטת השוברים בחינוך או צורות הפרטה אחרות.[7][8]
דיווח של הניו יורק טיימס משנת 2014 טען שממשלות זרות קונות השפעה במכוני חשיבה רבים בארצות הברית. על פי המאמר: "יותר מתריסר קבוצות מחקר בולטות בוושינגטון קיבלו עשרות מיליוני דולרים מממשלות זרות בשנים האחרונות תוך שהם דחפו את פקידי ממשל ארצות הברית לאמץ מדיניות המשקפת לרוב את סדרי העדיפויות של התורמים." הכתבה מצביעה על מדינות באירופה, במזרח התיכון ובאסיה, בעיקר מדינות מפיקות נפט, ככאלו שמשלמות כדי להשיג השפעה על מדיניות ארצות הברית. צוותי החשיבה לא מדווחים על ההסכמים שלהם עם מדינות זרות, והדבר גורם לכך שפוליטיקאים שנסמכים על צוותי חשיבה לא מודעים לעיתים קרובות להשפעה של ממשלות אלה. Joseph Sandler, עורך דין ומומחה לתקנון המסדיר שדולה של אמריקאים למען ממשלות זרות, טוען כי הדבר מרגיז במיוחד כי לצוותי חשיבה יש חזות של נייטרליות אקדמית ואובייקטיביות"[9]
- צוות חשיבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
