צביון זברה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צביון זברה (שם מדעי: Cephalophus zebra; מכונה גם צביון מפוספס או צביון דוריה), הוא מין של אנטילופה קטנה המשויכת לסוג צביון שבתת-משפחת הצביונים, ואנדמי למערב אפריקה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1838 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי. מבחינת מידות גוף מין זה הוא בינוני בגודלו בתת-המשפחה, לצד צביון לבן-גחון, צביון שחור, צביון פיטרס ואחרים. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: kephale = ראש, "lophus" = פסגה; - מתייחס לציצת השיער שבמצח שמצויה אצל רוב הצביונים, אם כי אצל מין זה ספציפית היא דווקא נעדרת לרוב. "zebra" מקורו במילה החבשית "zibra" שפירושה הוא מפוספס,[1] ומתייחס לפרוותו המפוספסת והייחודית שמזכירה את פרוות הזברה.[2] בשפות המקומיות הוא מכונה "נימה", "היו" או "באנדיד". צביון זברה מוגבל לגוש יערות טרופיים במערב אפריקה, ותפוצתו מקבילה ברובה לתפוצת צביון ז'נטינק הנדיר שאף הוא בעל פרווה ייחודית.