רשימת פשעים במהלך הפלישה לאוקראינה, שבוצעו בעיקר על ידי רוסיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשעי מלחמה במלחמת אוקראינה–רוסיה הם מעשים הנחשדים כפשעי מלחמה, כמו טבח, אונס וירי ללא הבחנה באוכלוסייה חפה מפשע שבוצעו על ידי הרוסים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה ותועדו בסרטונים, תמונות ועדויות של עדים.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
|
ערך מורחב – מלחמת אוקראינה–רוסיהב-24 בפברואר 2022 הודיע ולדימיר פוטין נשיא רוסיה על מבצע צבאי מיוחד באוקראינה, במטרה לכבוש את אוקראינה כולה או חלקים משטחה. המלחמה נפתחה יומיים לאחר הכרזת פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. "מכת הפתיחה", שקדמה לפלישת כוחות הקרקע הרוסיים, כללה תקיפה באמצעות מטוסים וטילי שיוט, של שורת יעדים צבאיים ברחבי אוקראינה, כולל בעיר הבירה קייב וכן בערים אודסה, חרקוב, לבוב, דניפרו וערים נוספות.
בשלהי חודש מרץ, כחודש לאחר תחילת המבצע, החלו כוחות רוסיים לסגת מערים וכפרים שנכבשו על ידם לצורך היערכות להמשך המבצע, כתוצאה מכך נחשפו עדויות המעלות חשד לפשעי מלחמה רבים שבוצעו על ידי הרוסים בעת הלחימה.
בשלהי מרץ ותחילת אפריל 2022 נחשפו בשלל אמצעים מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה, שביצע הצבא הרוסי באזורים שהיו בשליטתו באוקראינה מאז פתיחת המבצע. לפי העדויות, המעשים כוללים הרג רנדומלי של חפים מפשע שניסו לברוח מהקרבות, כולל נשים וילדים, הוצאות להורג ברחוב של גברים בחשד שהם מרגלים או חיילים, מעצר ועינויים של חשודים בריגול שהסתיימו ברצח. כמו כן, הם כוללים גם מקרים של אונס נשים וביזה בקנה־מידה נרחב, כולל פריצה שיטתית לדירות ולחנויות.[1]
האירועים, שארגוני זכויות אדם וממשלות במערב מגדירים כ"פשעי מלחמה", התנהלו לפי העדויות כבר מימיה הראשונים של המלחמה באוקראינה. עם נסיגת חיילי הצבא הרוסי במהירות מאזורים בצפון ובצפון־מזרח המדינה, כדי להתארגן מחדש על אדמת רוסיה ובלארוס, נחשפו מעשים רבים הנחשדים כפשעי מלחמה.
בנוסף, מעדויות של אזרחים אוקראינים עולה כי רוסיה מפעילה "מחנות סינון" אליהם נלקחים אזרחים אוקראינים בערים שנכבשו על ידי צבא רוסיה. לאחר הסינון הראשוני, מועברים חלק גדול מהאזרחים האוקראינים לאוטובוסים המעבירים אותם לשטחי רוסיה ללא שניתנה להם אפשרות להתנגד.[2]
ב-7 באפריל דיווחה רשת התקשורת BBC שכוחות הצבא הרוסי השתמשו בתושבי כפר בצפון אוקראינה כמגינים אנושיים במהלך מתקפות נגד של הכוחות האוקראינים.[3]
ב-9 באפריל נטען על ידי אוקראינה שצבא רוסיה הפציץ תחנת רכבת בשעה שהייתה עמוסה באלפי אזרחים. מושל מחוז דונייצק שבחבל דונבאס מסר כי לפחות 50 בני אדם, בהם חמישה ילדים, נהרגו במתקפה על תחנת רכבת, שהייתה עמוסה באזרחים שביקשו להימלט משם למערב אוקראינה.[4] בנוסף דיווחה אוקראינה על 132 גופות שנמצאו בעיירה מקריב (Makariv) סמוך לבירה קייב, וטענה שהתבצע שם טבח נוסף מלבד טבח בוצ'ה.[5]
במרץ 2023 חוקרים מאוניברסיטת ייל שבארצות הברית פרסמו דו"ח בו נטען כי רוסיה החזיקה לפחות 6,000 ילדים אוקראינים, וככל הנראה רבים נוספים, באתרים בחצי האי קרים וברוסיה שנראה היה שמטרתם העיקרית הייתה חינוך פוליטי מחדש.[6][7]
ערך מורחב – טבח בוצ'הבתחילת אפריל פורסמו עדויות רבות המצביעות על טבח שהתבצע בעיירה בוצ'ה, השוכנת בין הפרבר העירוני אירפין שמצפון מערב לקייב, לבין העיירה הוסטומל, שבה התנהלו קרבות עזים מול כוחות רוסים, שניסו להשתלט על שדה התעופה במקום כדי להיעזר בו למתקפת־בזק על קייב, בחוסר הצלחה.[1]
ערך מורחב – טבח בורודיאנקהטבח בורודיאנקה היה פשע מלחמה שעל פי החשד בוצע על ידי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית בעיירה בורודיאנקה, שאוכלוסייתה האזרחית הופגזה באופן מכוון על ידי הכוחות הרוסים במהלך חודש מרץ 2022.
ערך מורחב – ספארי אנושי (קמפיין טרור)העיר חרסון נכבשה על ידי רוסיה בשנת 2022 במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך שוחררה מאוחר יותר על ידי הצבא האוקראיני. מיד לאחר שחרורה פתחו הכוחות הרוסים בקמפיין טרור הכולל שימוש מכוון בכטב"מים כנגד האוכלוסייה האזרחית של העיר. כלי הטיס הזעירים משמשים את הכוחות הרוסים ל"ציד" של אזרחים באמצעות הטלה של רימונים, חומרי תבערה וחומרי נפץ בשכונות מגורים, פארקים, תחנות אוטובוסים ואמצעי תחבורה אזרחיים. רבים מהכטב"מים נרכשים באמצעות גיוס המונים על ידי אזרחים רוסים, וחיילים רוסים חולקים עמם את צילומי הכטב"מים ותיעוד אירועי הטרור כדי שיוכלו "לראות את התמורה על השקעתם".
ערך מורחב – חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין אוקראינהכבר ב-25 בפברואר 2022, יום לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי בית הדין הבין-לאומי יכול "להפעיל את סמכות השיפוט שלו ולחקור כל מעשה של רצח עם, פשע נגד האנושות או פשע מלחמה שבוצעו בתוך אוקראינה". חאן הצהיר ב-28 בפברואר כי בכוונתו לפתוח בחקירה מלאה וכי הוא ביקש מהצוות שלו "לפעול לשימור ראיות". הוא הצהיר שיהיה מהיר יותר לפתוח את החקירה באופן רשמי אם מדינה החברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי תבקש חקירה באופן רשמי, לפי סעיף 13(א) של אמנת רומא.
ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, הצהירה ב-28 בפברואר כי ליטא ביקשה לפתוח את החקירה. ב-2 במרץ 2022, חאן הצהיר כי קיבל פניות מ-39 מדינות, מה שאפשר לו לפתוח בחקירה לפי סעיף 14 של אמנת רומא. חאן הצהיר כי הפרקליטות כבר "זיהתה מקרים פוטנציאליים". ב-11 במרץ, יפן וצפון מקדוניה הצטרפו לפניות, והעלו את מספר המדינות הפונות ל-41.
ב-13 באפריל הגיע לקייב כרים קאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, ונפגש עם התובעת הראשית בנוגע לגיבוש התביעה נגד רוסיה בבית הדין. באותו היום נפתחה חקירה רשמית בנוגע לאירועים בבוצ'ה, בשיתוף חוקרים מצרפת.[8]
אתר האינטרנט הרשמי של פשעי מלחמה במלחמת אוקראינה–רוסיה (ברוסיה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
