פרשת קרח

פסוקים	במדבר, ט"ז, א' - י"ח, ל"ב
מספר פסוקים	95
מספר תיבות	1409
תוכן	מחלוקת קורח ומשה, פריחת מטה אהרון, מצוות בית לוי ובית אהרון
	מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
שמירת המקדש, פדיון הבנים הבכורים, עבודת הלויים במקדש, הפרשת מעשר ראשון, הפרשת תרומת מעשר	עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו, איסור עבודת זר במקדש, ביטול שמירת המקדש, איסור פדיון בכור בהמה טהורה
	הפטרה
	שמואל א', י"א, י"ד–י"ב, כ"ב

פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא פותחת בפרק ט"ז ומסתיימת בסופו של פרק י"ח.

עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...

סגירה

את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה. קורח, דתן ואבירם יוצאים כנגד הנהגת משה ואהרון, בתום המחלוקת משפחות ראשי המחלוקת נבלעים באופן ניסי באדמה והשותפים למחלוקת מתים. בסוף הפרשה אלוהים מראה לעם שאהרון הוא הנבחר בעיניו לשמש ככוהן. לאחר שמעמדו של אהרון הובהר הוא מוזהר לשמור על העם מפני חילול הקודש ונכתבים דיני מתנות כהונה.

הפרשה עומדת בין פרשת שלח לך, המתארת אירועים מהשנה השנייה ליציאת מצרים, לבין פרשת חקת, המתארת ברובה אירועים משנת הארבעים. שנת התרחשות האירועים בפרשה זו אינה מצוינת בפסוקים.

מחלוקת קורח ועדתו

ערך מורחב – מחלוקת קורח ועדתו

קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרון ואומרים: ”רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'”.

הפרשנים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:

לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.
קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.

משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.

מחלוקתו של קרח במשה הפכה ביהדות לסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים. במסכת אבות כתוב: ”כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ” (פרק ה' משנה יז).

בית לוי ובית אהרון

העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטה אהרון הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות ומפרט את תפקידיהם של בני שבט לוי בפני אהרון:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.

בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלווייה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.

השבת בה קוראים את פרשת קרח יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:

ההפטרה היא בספר שמואל א', מפרק י"א, פסוק י"ד עד פרק י"ב, פסוק כ"ב. לקראת מותו מוכיח שמואל הנביא את העם ומצהיר: ”הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ – וְאָשִׁיב לָכֶם” (שמואל א', י"ב, ג') קריאה זו מזכירה את קריאתו של משה בעיצומה של מחלוקת קרח: ”לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם” (במדבר, ט"ז, ט"ו). (אגב, לפי ספר דברי הימים, אפשר ששמואל הנביא הוא צאצא של קרח.)

בנוסח רומניא הפטירו ספר הושע, פרק י', פסוק ב' עד פרק י"א, פסוק ח'.

בשנים מסוג בחג, זחג וזשג פרשת קרח נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת קרח (ובנוסח רומניא הפטירו כבכל שבת ראש חדש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח). בחלק מהקהילות (בעיקר ספרדים), נוהגים להוסיף את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת מחר חודש.