פרנק-ואלטר שטיינמאייר
פוליטיקאי גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרנק-ואלטר שטיינמאייר (בגרמנית: Frank-Walter Steinmeier; נולד ב-5 בינואר 1956) הוא נשיא גרמניה החל ממרץ 2017. כיהן כשר החוץ של גרמניה בממשלות אנגלה מרקל (2005–2009, 2013–2017) וכסגן-קנצלר (2007–2009). שטיינמאייר הוא חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD), בעל תואר דוקטור במשפטים והיה בעבר עובד מדינה. הוא היה עוזרו הקרוב של גרהרד שרדר כאשר שרדר היה שר נשיא סקסוניה התחתונה במהלך רוב שנות ה-90, ושימש כראש המטה של שרדר משנת 1996. כאשר שרדר הפך לקנצלר גרמניה ב-1998, מונה שטיינמאייר לתת-שר החוץ. בשנים 1999 עד 2005 כיהן כראש מטה הקנצלר.[1]
שטיינמאייר, ינואר 2023 | |||||||
לידה |
5 בינואר 1956 (בן 68) דטמולד, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה המערבית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | גרמניה גרמניה | ||||||
השכלה | אוניברסיטת גיסן | ||||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה | ||||||
בת זוג | אלקה בודנבנדר (מאז 1995) | ||||||
אתר רשמי | |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
לאחר הבחירות הפדרליות ב-2005, הפך שטיינמאייר לשר החוץ בממשלת הקואליציה הגדולה הראשונה של אנגלה מרקל, ומשנת 2007 כיהן בנוסף בתפקיד סגן הקנצלר. ב-2008 כיהן לזמן קצר כיושב ראש ממלא מקום של מפלגתו. הוא היה מועמד ה-SPD לקנצלר בבחירות הפדרליות של 2009, אך מפלגתו הפסידה בבחירות והוא עזב את הקבינט הפדרלי כדי להיות מנהיג האופוזיציה. לאחר הבחירות הפדרליות ב-2013, הוא שוב הפך לשר לענייני חוץ בקואליציה הגדולה השנייה של מרקל. בנובמבר 2016 הוא הוכרז כמועמד לנשיא גרמניה של הקואליציה השלטת, המורכבת ממפלגה משלו וה-CDU/CSU, וכך הפך לנבחר הנבחר, שכן הקואליציה החזיקה ברוב גדול בוועידה הפדרלית. הוא עזב את הקבינט ב-27 בינואר 2017.[2] הוא נבחר לנשיא על ידי הוועידה הפדרלית ב-12 בפברואר 2017 עם 74% מהקולות. ב-13 בפברואר 2022, הוא נבחר מחדש על ידי הוועידה הפדרלית לכהונה שנייה ואחרונה עם 78% מהקולות.[3]