פפוס בן יהודה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל. הוא נזכר כמי שנהג בקיצוניות, והיה נועל את אשתו בבית כדי שלא תזנה, מעשה שאחריתו עלתה בכי רע, ואילו במקום אחר נזכר כמי שהתנגד למסירות נפש ולהסתכנות למען לימוד התורה בעת גזרות השמד, וסופו שנאסר על ידי השלטון הרומאי.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
עקב בעיות תיארוך העולה מן המקורות השונים, הוצע שהיו שני אישים שונים בשם פפוס בן יהודה, הראשון חי במאה הראשונה לספירה והשני במאה השנייה, אולם פיצול זה אינו מוסכם.