![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/94/Fluoxetine2DACS.svg/langhe-640px-Fluoxetine2DACS.svg.png&w=640&q=50)
פלואוקסטין
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פלואוקסטין (באנגלית: Fluoxetine) ידועה בשמות המסחריים: פרוזק, פריזמה ופלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין),[1] הנכללת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
![]() | |
![]() | |
שם IUPAC | |
---|---|
(RS)-N-methyl-3-phenyl-3-[4-(trifluoromethyl)phenoxy]propan-1-amine | |
שמות מסחריים בישראל | |
פלוטין, פרוזק ופריזמה | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C17H18NF3O |
מסה מולרית | 309.33 g·mol−1 |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 72% |
מטבוליזם | בכבד, בעיקר בתיווך האנזים CYP2D6 |
זמן מחצית חיים | 1-3 ימים בשימוש ראשון, 4-6 ימים בשימוש קבוע |
הפרשה | שתן (80%), צואה (15%) |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות |
קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C ![]() |
סיכון לתלות | נמוך |
דרכי מתן | אוראלי |
מזהים | |
קוד ACT |
N06AB03 ![]() |
מספר CAS | 54910-89-3 |
PubChem | 3386 |
ChemSpider | 3269 |
![]() ![]() |
פלואוקסטין משמשת לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), חרדה, בולימיה נרבוזה, הפרעת פאניקה והפרעה דיספורית קדם-וסתית.[1] התרופה אושרה לטיפול גם בהפרעת דיכאון מג'ורי אצל מתבגרים וילדים מגיל 8 ומעלה,[2] ולטיפול בשפיכה מוקדמת.[1] Fluoxetine נלקחת דרך הפה.
תופעות לוואי חמורות כוללות: תסמונת סרוטונין, מאניה, התכווצויות, סיכון מוגבר לאובדנות אצל אנשים מתחת לגיל 25 וסיכון מוגבר לדימום.[1] תופעות הלוואי השכיחות כוללות: הפרעות עיכול, בעיות שינה, הפרעות בתפקוד המיני, אובדן תיאבון, בחילות, יובש בפה ופריחה. Fluoxetine שנלקח במהלך ההיריון קשור לעלייה משמעותית במומי לב מולדים בילודים.[3][4] השימוש בפלוקסטין במהלך ההנקה אפשרי אם נעשה בה שימוש במהלך ההיריון או אם תרופות נוגדות דיכאון אחרות לא היו יעילות.[5]
זו התרופה הראשונה ממשפחת ה-SSRI שאושרה לשימוש על ידי ה-FDA בשנת 1987.[6] פיתוחה הביא לפיתוחן של תרופות רבות נוספות נוגדות דיכאון וחרדה, שלהן פרופיל תופעות לוואי בטוח יותר בהשוואה לתרופות הישנות לטיפול בדיכאון וחרדה.
התרופה פותחה בחברת אלי לילי ב-1972, ונכנסה לשימוש רפואי ב-1986.[7] נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[8].[1] ב-2021 הייתה התרופה ה-25 הנפוצה ביותר בארצות הברית, עם יותר מ-22 מיליון מרשמים.[9][10] לילי משווקת גם את olanzapine/fluoxetine) (Symbyax)) כדור המשלב שתי תרופות במינון קבוע: פלואוקסטין עם אולנזפין.[11][12]