פורמולה 1 עונת 1989

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1989 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.

פורמולה 1 עונת 1989

אלן פרוסט, הזוכה באליפות
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	25 במרץ 1989
תאריך סיום	5 בנובמבר 1989
מספר עונה	39
מספר מרוצים בעונה	16
זוכה באליפות הנהגים	אלן פרוסט
נקודות הנהג הזוכה	76 (81)
זוכה באליפות היצרנים	מקלארן
נקודות היצרן הזוכה	141
→ פורמולה 1 עונת 1988 פורמולה 1 עונת 1990 ←

בעונה זו, היו פרוסט ואיירטון סנה חברים לקבוצת מקלארן, אולם יריבים מרים האחד לשני. באמצע העונה, הוביל פרוסט בכעשרים נקודות על סנה, אך משלב זה, סנה החל לצמצם את הפער. כשלושה מרוצים לסיום, היה סנה זקוק לניצחונות בשלושת המרוצים כדי לשמור על סיכוייו. הוא ניצח בראשון מהשלושה, אך המרוץ הלפני אחרון נחקק בזכרונם של אוהדי פורמולה 1 רבים: סנה ופרוסט זינקו מהשורה הראשונה כשסנה היה בראש. פרוסט עקף אותו מיד עם הזינוק ופתח פער קטן. לאחר כשלושים הקפות, הוביל פרוסט בכחמש שניות על סנה. אולם תוך מספר הקפות נוסף, צימצם סנה את הפער ונצמד לפרוסט. בהקפה ה-47, ניסה סנה לעקוף את פרוסט. פרוסט "סגר" את כיוון העקיפה, המכוניות נתקלו זו בזו והחליקו קדימה לכיוון חוץ למסלול (בפניית "שיקיין"). מנועי המכוניות נכבו ופרוסט יצא מהרכב. אולם סנה חיכה לנציגי המרוץ, אלה דחפו אותו, הוא חזר למסלול ובתצוגת נהיגה מרשימה, הצליח סנה לעקוף את אלה שהיו שוב לפניו ולסיים את המרוץ במקום הראשון. אלא שבסיום המרוץ, החליט נשיא ה-הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) (האגודה האחראית בין השאר על מרוצי פורמולה 1) לפסול את סנה כיוון שלא השלים את פניית ה"שיקיין" בזמן ההתנגשות. נהגים רבים טענו לאחר מכן שנסיעה לכיוון הפניה כדי להשלים אותה הייתה מחייבת את סנה לנסיעה נגד כיוון התנועה דבר שהיה מסכן מאוד את כל הנהגים. המרוץ האחרון היה גשום ביותר ופרוסט פרש לאחר הקפה אחת מסיבות בטיחותיות. סנה הוביל במהלך רוב המרוץ, אך התנגש ב'סמן אחורי' (מכוניות המפגרות ביותר מהקפה שלמה) ונאלץ לנטוש. הוא קיווה לזכות במרוץ ושערעור הקבוצה על פסילתו במרוץ הקודם יתקבל. בכך איבד למעשה סנה כל סיכוי לאליפות ופרוסט הוכתר לאלוף.

בעונה זו, בוצעו מספר שינויים תקנוניים לצורך שיפור הבטיחות וכן נאסר על שימוש במנועים בעלי מגדש טורבו.

בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.

מרוצי עונת 1989

מספר המרוץ	מקום המסלול	תאריך המרוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	ברזיל ז'אקארפאגה, ברזיל	25 במרץ	בריטניה נייג'ל מנסל	איטליה פרארי
2	סן מרינו אימולה, סן מרינו	23 באפריל	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
3	מונקו מונטה קרלו, מונקו	7 במאי	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
4	מקסיקו מקסיקו סיטי, מקסיקו	28 במאי	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
5	ארצות הברית פיניקס, ארצות הברית	4 ביוני	צרפת אלן פרוסט	בריטניה מקלארן-הונדה
6	קנדה מונטריאול, קנדה	18 ביוני	בלגיה טיירי בוטסן	בריטניה ויליאמס-רנו
7	צרפת פול-ריקאר, צרפת	9 ביולי	צרפת אלן פרוסט	בריטניה מקלארן-הונדה
8	בריטניה סילברסטון, בריטניה	16 ביולי	צרפת אלן פרוסט	בריטניה מקלארן-הונדה
9	גרמניה הוקנהיים, גרמניה	30 ביולי	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
10	הונגריה בודפשט, הונגריה	13 באוגוסט	בריטניה נייג'ל מנסל	איטליה פרארי
11	בלגיה ספא-פרנקורשם, בלגיה	27 באוגוסט	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
12	איטליה מונזה, איטליה	10 בספטמבר	צרפת אלן פרוסט	בריטניה מקלארן-הונדה
13	פורטוגל אסטוריל, פורטוגל	24 בספטמבר	אוסטריה גרהרד ברגר	איטליה פרארי
14	ספרד חרס, ספרד	1 באוקטובר	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה
15	יפן סוזוקה, יפן	22 באוקטובר	איטליה אלסנדרו נאניני	איטליה בנטון-פורד
16	אוסטרליה אדלייד, אוסטרליה	5 בנובמבר	בלגיה טיירי בוטסן	בריטניה ויליאמס-רנו

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	צרפת אלן פרוסט	בריטניה מקלארן-הונדה	76 (81)
2	ברזיל איירטון סנה	בריטניה מקלארן-הונדה	60
3	איטליה ריקארדו פטרזה	בריטניה ויליאמס-רנו	40
4	בריטניה נייג'ל מנסל	איטליה פרארי	38
5	בלגיה טיירי בוטסן	בריטניה ויליאמס-רנו	37
6	איטליה אלסנדרו נאניני	איטליה בנטון-פורד	32
7	אוסטריה גרהרד ברגר	איטליה פרארי	31
8	ברזיל נלסון פיקה	בריטניה לוטוס-ג'וד	12
9	צרפת ז'אן אלזי	בריטניה טירל-פורד	8
10	בריטניה דרק וורוויק	בריטניה ארוז-פורד	7
11	איטליה מישל אלבורטו	בריטניה טירל-פורד	6
12	ארצות הברית אדי שיוור	בריטניה ארוז-פורד	6
13	שוודיה סטפן יוהנסון	בריטניה אוניקס-פורד	6
14	בריטניה ג'וני הרברט	איטליה בנטון-פורד	5
15	איטליה פיררלויגי מרטיני	איטליה מינרדי-פורד	5
16	ברזיל מוריציו גוגלמין	בריטניה מארץ'-ג'וד	4
17	איטליה סטפן מודנה	בריטניה ברהבם-ג'וד	4
18	איטליה אנדראה דה סזאריס	איטליה ב.מ.ס-דלארה-פורד	4
19	איטליה אלכס קאפי	איטליה ב.מ.ס-דלארה-פורד	4
20	בריטניה מרטין ברנדל	בריטניה ברהבם-ג'וד	4
21	גרמניה כריסטיאן דאנר	גרמניה ריאל-פורד	3
22	יפן סאטורו נאקאז'ימה	בריטניה לוטוס-ג'וד	3
23	צרפת רנה ארנו	צרפת ליז'יה-פורד	2
24	איטליה עמנואל פירו	איטליה בנטון-פורד	2
25	בריטניה ג'ונתן פאלמר	בריטניה טירל-פורד	2
26	איטליה גבריאל טארקיני	צרפת א.ג'.ס-פורד	1
27	צרפת אוליביה גרוייאר	צרפת ליז'יה-פורד	1
28	ספרד לואיס פרז סאלה	איטליה מינרדי-פורד	1
29	צרפת פליפ אליו	בריטניה לולה-לארוס-למבורגיני	1

עוד 18 נהגים סיימו ללא נקודות אליפות.

הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	בריטניה מקלארן-הונדה	141
2	בריטניה ויליאמס-רנו	77
3	איטליה פרארי	59
4	איטליה בנטון-פורד	39
5	בריטניה טירל-פורד	16
6	בריטניה לוטוס - ג'וד	15
7	בריטניה ארוז-פורד	13
8	איטליה דלארה-פורד	8
9	בריטניה ברהבם - ג'וד	8
10	איטליה מינרדי - פורד	6
11	בריטניה אוניקס-פורד	6
12	בריטניה מארץ' - ג'וד	4
13	צרפת ליז'יה-פורד	3
14	גרמניה ריאל-פורד	3
15	צרפת א.ג'.אס.-פורד	3
16	איטליה לולה - להמבורגיני	1

4 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1988	1989	1990
איירטון סנה	אלוף העולם-אלן פרוסט	איירטון סנה
מקלארן-הונדה	אליפות היצרנים-מקלארן-הונדה	מקלארן-הונדה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1989 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.