Loading AI tools
עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל רוזן (נולד ב-6 באוגוסט 1960) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.
רוזן נולד וגדל בחולון, בנו של החידונאי שמואל רוזן. בצעירותו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער", ואת כתבתו הראשונה ערך במסגרת המדור "התפוח מראיין את העץ", כאשר ראיין את אביו. הוא בוגר תיכון אילון שבחולון. שירת בצה"ל ככתב עיתון "במחנה". במלחמת לבנון הראשונה נלווה לחטיבת הצנחנים ולמפקדה יורם יאיר, שנחתה בשפך נהר האוואלי והתקדמה בציר ההררי עד ביירות.[1]
לאחר סיום שירותו הצבאי ושנת קבע החל לשמש עורך עמודי חדשות בעיתון "מעריב". בשנת 1987 קיבל את תפקיד הפרשן הצבאי של העיתון. בשנת 1993, עם הקמתו של ערוץ 2, עבר לחברת החדשות של הערוץ ככתב ופרשן מדיני, הגיש את "אולפן שישי" לצידם של גדי סוקניק ואושרת קוטלר, ועוד.
בשנת 2002 הצטרף אל צוות הקמת ערוץ 10 והחל לשמש פרשן מדיני ומגיש תוכנית התחקירים "זה הזמן" ו"בעקבות הגביע האבוד".
בשנת 2004 נבחר לחתן פרס פראט בקטגוריית רדיו וטלוויזיה.
בדצמבר 2006 עזב את ערוץ 10 והצטרף לזכיינית ערוץ 2, "רשת",[2] ובפברואר 2007 החל להגיש את תוכנית האקטואליה "השורה התחתונה", יחד עם בן כספית ודנה וייס. בתחילת 2008 הגיש את תוכנית התחקירים "קופסה שחורה" בערוץ לצד ענת גורן. בדצמבר 2008 החל להנחות את המגזין "תיק תקשורת"[3] במקום חיים זיסוביץ'. משנת 2010 הוא הנחה את התוכנית "נדבר על זה בבית" במסגרת "שידורי קשת" בערוץ 2.
בפברואר 2010 החל להגיש את תוכנית האקטואליה "חמש בערב", לצד בן כספית, ברדיו ללא הפסקה.[4]
לאחר שפוטר רוזן מערוץ 2 ב-2012, שב לחדשות 10, והוא שימש כפרשן המדיני של הערוץ.
בנוסף לקריירה שלו כעיתונאי וכפרשן, הגיש מאז 1997 את התוכנית "גומרים הולכים" ברדיו תל אביב, ובהמשך הגיש את התוכנית "שישי ב-9" ב"רדיו 99", לצד דנה ברגר ואיתי מאוטנר. משמש כתב בירחון "בלייזר", וכותב טור פרשנות קבוע באתר הספורט "ONE".[5]
ב-2008 הגיש רוזן תביעת דיבה נגד אלעזר שטרן, שטען שרוזן ביקש ממנו "לסדר" לבנו שירות בדובר צה"ל.[6] פרקליטות מחוז ת"א הגישה תביעת לשון הרע בשם שטרן נגד רוזן. הסכסוך הסתיים בפשרה שבה משכו שני הצדדים את תביעותיהם.[7]
ב-2012 נעצר רוזן בלוב ונחקר פעמיים, כשהגיע לשם במסגרת סרט תיעודי "ההסתבכות בלוב" שצילם על המדינה שאחרי עידן קדאפי.[8]
רוזן פרסם פרשנויות וכתבות צבע במגזין ליברל מהקמתו במאי 2014 ועד אוגוסט 2016.[9]
בסוף שנת 2016 יצר רוזן את הסרט התיעודי "לילך: החיים שאחרי" שמביא את סיפורה הטראגי של לילך שם טוב, ששלושת ילדיה נרצחו בידי אביהם, ועוקב אחרי חייה החדשים ולידת בתה שי לי.[10]
בספטמבר 2022 חזר לעיתונות והחל להגיש פודקאסט בשם "בא להקשיב".[11]
בשנת 2012 הגישה עובדת בחברת החדשות של ערוץ 2 תלונה למנהליה על הטרדה מינית מצד רוזן. ועדת בדיקה בראשות קרן מרציאנו מצאה שרוזן התנהג באופן בלתי הולם כלפי העובדת ומנכ"ל החברה אבי וייס החליט לפטרו. על פי חברת החדשות העניין נשמר בדיסקרטיות לאור בקשתה של המתלוננת והוראות החוק.[12]
באפריל 2013 פרסם תא העיתונאיות קריאה לנשות תקשורת, שהוטרדו מינית על ידי איש תקשורת בכיר, למסור עדות על כך.[13] ב-26 באפריל הצטרף עיתון "הארץ" למהלך זה, ופרסם שבידו עדויות של יותר מעשר נשים הטוענות שרוזן הטריד אותן מינית.[14] אף אחת מהנשים לא התלוננה במשטרה. לאחר פרסום התחקיר, פנה תא העיתונאיות להנהלת ערוץ 10 בדרישה להשעות את רוזן עד לבירור העניין.[15] בעקבות זאת הודיע רוזן על יציאתו לחופשה עד לבירור העניין, והכחיש את הטענות נגדו.[16] נוסף לכך, יצא לחופשה גם מהגשת "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית ומתוכניתו ב"רדיו ללא הפסקה". ב-6 במאי הודיעה המשטרה על פתיחת חקירה פלילית נגד רוזן בחשד לעבירות מין.[17] במרץ 2014 הודיעה הפרקליטות כי תיק החקירה נגד רוזן נסגר מחוסר ראיות.[18]
באוקטובר 2016 נטען שרוזן שוהה בדרום סודאן ומעורב שם בעסקיה של חברת "גלובל סי.אס.טי" שבבעלותו של ראש אג"מ לשעבר האלוף (מיל') ישראל זיו.[19]
רוזן היה נשוי לאשת התקשורת טלי רוזן, ומנישואים אלו יש לו שני בנים.
בפברואר 2014 נישא בשנית לשדרנית הרדיו עדי הדר ולזוג בת. בני הזוג מתגוררים בהוד השרון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.