עלי אופקי

עלי אופקי
**Wojciech Bobowski**
לידה	1610; לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	1675 (בגיל 65 בערך); קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
מוקד פעילות	האיחוד הפולני-ליטאי
זרם	ציור בארוק
שפה מועדפת	פולנית

עלי אופקי (Ali Ufki; ‏1610–1675), או וויצ'ך בובובסקי (בפולנית: Wojciech Bobowski)‏^[1] היה מוזיקאי פולני ומתרגם בשירות האימפריה העות'מאנית. תרגם את התנ"ך לטורקית עות'מאנית, הלחין מזמורי תהילים עות'מאניים וכתב ספר דקדוק של הטורקית העות'מאנית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

יצירותיו המוזיקליות הן החשובות ביותר במוזיקה העות'מאנית של המאה ה-17.

בובובסקי נולד בבובובה שבפולין, אשר באותה תקופה הייתה חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. הוא גדל במשפחה פרוטסטנטית ומאוחר יותר החל בקריירה של מוזיקאי כנסייה. בשנת 1633 נפל בשבי קרימאים טטרים תוך כדי אחת מפשיטותיהם התכופות לאורך הגבול.

מכיוון שהייתה לו השכלה מוזיקלית, נמכר בובובסקי לחצר הסולטאן מורט הרביעי (מאוחר יותר שירת תחת איברהים הראשון ומהמט הרביעי), שם המיר את דתו לאסלאם, קיבל את השם "עלי אופקי" (علي افقي), ושירת כמתרגם, אוצר ומוזיקאי בהרמון הסולטאן. לצד פולנית וטורקית, שלט אופקי ב-16 שפות נוספות, בהן: ערבית, צרפתית, גרמנית, יוונית, עברית, איטלקית ולטינית.

בשנת 1657 לערך זכה אופקי בחירותו במהלך מסע למצרים. לאחר מכן שהה במצרים תקופה מסוימת. ייתכן כי גם עלה לרגל למכה. לאחר שיצא לחופשי, הפך אופקי לאחד המתרגמים החשובים ביותר באימפריה העות'מאנית.

תרגום התנ"ך

אופקי, נוצרי שהמיר את דתו לאסלאם, התעניין מאוד בנושאים דתיים. בניסיון להביא להבנה הדדית בין הדתות הוא תרגם את הדוקטרינה האנגליקנית לטורקית עות'מאנית וכתב הסבר על האסלאם בלטינית.

תרגום התנ"ך לטורקית בידי אופקי היה עד תחילת המאה ה-21 התרגום היחיד השלם בשפה זו ונחשב לאחת מפסגות יצירותיו. למרות שפורסם תרגום חדש בשנת 2002, עדיין יש המשתמשים בו.

תהילים

כמי שגדל במשפחה פרוטסטנטית, הכיר אופקי את שירת תהילים בצרפתית. לעובדה זו הייתה השפעה רבה בהלחנתו 14 מזמורי תהילים. בקובץ קטן זה של מזמורים, אשר נודע בשם "מזמורלר" (Mezmurlar) ופורסם בשנת 1665, השתמש אופקי במנגינות מקוריות מתוך ספר מזמורים שווייצרי קלויניסטי קדום. הוא סיווג אותם לפי מערכת המקאם הטורקית ותרגם את הטקסט לטורקית עות'מאנית. למשקל הפואטי הצרפתי מספר מאפיינים אשר השפיעו על הלחנת המנגינות במשקלים אסימטריים, משקלים אשר דומים יותר למשקלים המשמשים במוזיקה הטורקית מאשר משקלים אירופאים אחרים.

אנתולוגיות מוזיקליות

אחד מהישגיו הגדולים של אופקי הוא פרסום שתי אנתולוגיות בכתב יד של מוזיקה עות'מאנית, הידועות בשם "Mecmûa-i Sâz ü Söz" ("אוסף יצירות כליות וקוליות"). באוספים אלו התיעוד היחיד של מאות יצירות מוזיקליות. כמו כן, הופיעו בהן בפעם הראשונה יצירות מוזיקליות עות'מאניות בתיווי חמשה מערבי. אוסף זה, שנוצר לפני התמורה התרבותית של שלהי המאה ה-17 בטורקיה, הועלם מהמדינה על מנת שלא ישפיע על הלכי המחשבה המוזיקלית שם. האוסף כולל יותר מ-300 דפי תיווי הכתובים מימין לשמאל ו-195 יצירות - 145 בז'אנר פשרווים ו-40 בז'אנר הסמאעי. כמו כן מכיל הספר עוד יצירות רבות, מהן דתיות, חילוניות ושירים עממיים מסורתיים.

נראה כי אופקי כתב את הספר לשימושו האישי, על פי הקדמתו, אשר ניכרת בה משום הנבואה:

"ספר זה הוא כבני, תוצר חיי ועמלי,
חושש אני כי לכשאמות, יפול לידי בורים.
תחינתי לפניך, אלי, מי יתן ויפול בידי ידידים,
אשר יזכרו את מחברו בנדיבות"

רק שני עותקים שרדו מן האוסף: אחד נמצא בספריה הלאומית הצרפתית והשני בספריה הלאומית הבריטית.

עבודות אחרות

בשנת 1666 כתב אופקי ספר דקדוק של השפה הטורקית העות'מאנית. כמו כן תרגם לשפה זו עבודות פרי עטם של הוגו גרוטיוס ויאן עמוס קומניוס.

.Walter Feldman, Music of the Ottoman Court, VWB, 1996
Behar, Cem. Ali Ufki ve Mezmurlar. Pan Yayıncılık.
Neudecker, H. (1996). "Wojciech Bobowski and his Turkish grammar (1666)". Dutch Studies in Near Eastern Languages and Literatures, 2, pp. 169–192.
Neudecker, H. (2000). "Ordinal numbers in Bobowski’s Turkish Bible translation (1662–1664)." Folia Orientalia, 36, pp. 219–225.
Agnieszka Bakalarz, Polaków odkrywanie Arabii Saudyjskiej, Księgarnia Akademicka 2005, str. 57–62
F.Siarczyński, Wiadomość o Woyciechu Jaxie z Bobowej…, "Czasopism Naukowy Księgozbioru Ossolińskich", 1/1, Lwów 1828

מדיה וקבצים בנושא עלי אופקי בוויקישיתוף

[1]
(ידוע גם בשמות אלברטוס בובוויוס, עלי ביי וסנטורי עלי אופקי)

[1] [1]
(ידוע גם בשמות אלברטוס בובוויוס, עלי ביי וסנטורי עלי אופקי)

[1]