![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f9/20070304%25E8%25B4%25B5%25E9%2598%25B3-%25E9%25BB%2584%25E8%2585%25B0%25E6%259F%25B3%25E8%258E%25BA.jpg/640px-20070304%25E8%25B4%25B5%25E9%2598%25B3-%25E9%25BB%2584%25E8%2585%25B0%25E6%259F%25B3%25E8%258E%25BA.jpg&w=640&q=50)
עלווית מלכילונית
מין של עוף / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עַלְוִית מַּלְכִּילוֹנִית (שם מדעי: Phylloscopus proregulus) היא מין של ציפור שיר זעירה בסוג עלווית (לשעבר ממשפחת הסבכיים, כיום במשפחה נפרדת: Phylloscopidae; כאשר הסבכיים משמשים כעל-משפחה) המקנן ביערות הרריים מדרום סיביר מזרחה עד צפון מונגוליה וצפון-מזרח סין. היא נקראת על שמו של הזואולוג הגרמני פטר סימון פאלאס, שתיאר אותה לראשונה באופן רשמי. עלווית זו היא נודדת וחורפת בעיקר בדרום סין ובאזורים סמוכים של דרום-מזרח אסיה, אם כי בעשורים האחרונים חלה עליה הדרגתית בתצפיות באירופה בסתיו.
![]() | |
---|---|
![]() | |
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | עלוויתיים |
סוג: | עלווית |
מין: | עלווית מלכילונית |
שם מדעי | |
![]() פאלאס, 1811 | |
תחום תפוצה | |
![]() מפת התפוצה של עלווית מלכילונית מקייצת
חולפת
חורפת | |
![]() |
בישראל היא מזדמנת נדירה מאוד, עם חמש תצפיות בסך הכל עד היום: בשנים 1991, 1992, 1998, 2016 ו-2017.[2]
העלווית המלכילונית היא אחת מהעלוויות הקטנות ביותר, עם ראש גדול יחסית וזנב קצר. יש לה חלקים עליונים ירקרקים וחלקים תחתונים לבנים, שת צהוב לימוני, פסי-כנף כפולים צהובים, פס-גבה בולט ופס במרכז הכיפה. היא דומה במראה לכמה עלוויות אסייתיות אחרות, כולל כמה שנחשבו בעבר כתת-מינים שלה, אך הקריאות הייחודיות שלה מסייעות בזיהויה.
הנקבה בונה קן בצורת גביע על עץ או בשיח, ומטילה 4-6 ביצים, הבוקעות לאחר 12–13 ימים. הגוזלים ניזונים בעיקר מהנקבה ופורחים כשהם בני 12–14 ימים. שני ההורים ממשיכים בהאכלה במשך כשבוע. העלווית המלכילונית היא אוכלת חרקים, ניזונה מבוגרים, זחלים וגלמים של חרקים קטנים ועכבישים. העלוויות מחפשות מזון בשיחים ובעצים, מלקטות פריטים מעלים או תופסות טרף בתעופות קצרות ולפעמים אף תוך כדי ריחוף. לעלווית המלכילונית יש טווח תפוצה נרחב, ומאמינים שמספריה יציבים. לכן היא מדורגת ברמת סיכון של "ללא חשש" על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN).