Loading AI tools
תרכובת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיטאגליפטין (Sitagliptin נמצאת במותגים המסחריים ג'נוביה Januvia, סיטגליפטין, סיטאר פלוס, סיטמט-אבניר, ג'נואט, סטגלוז'ן)[1] היא תרופה לטיפול בסוכרת, אשר אושרה לשימוש בשנת 2006,[2] והיא התרופה הראשונה ממשפחת התרופות מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV (הנקרא בקיצור DPP-IV). כיום המשפחה הזאת מונה כ-10 תרופות, כאשר ארבע מהן משווקות בישראל. מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית שאחראית כיום לתחלואה ניכרת וגוברת בעולם המערבי. המחקר על מחלת הסוכרת הביא בשנים האחרונות להופעתן של תרופות חדשות עם מספר מנגנוני פעולה שונים. אחת מהתרופות החדשות היא סיטאגליפטין.
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (R)-4-oxo-4-[3-(trifluoromethyl)-5,6-dihydro[1,2,4]triazolo[4,3-a]pyrazin-7(8H)-yl]-1-(2,4,5-trifluorophenyl)butan-2-amine | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| Januvia, כמו כן התרופה קיימת כרכיב בתכשירים משולבים עם מטפורמין: Januet, Januet XR | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C16H15N5F6O |
| מסה מולרית | 407.314 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 87% |
| מטבוליזם | התרופה לא עוברת פירוק משמעותי אבל מפורקת חלקית בכבד על ידי האנזימים CYP 2C8, 3A4 |
| זמן מחצית חיים | 12.4 שעות |
| הפרשה | 87% מופרש בשתן (ללא שינוי או כתוצרי פירוק) והיתר בצואה |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופה המחייבת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B  |
| סיכון לתלות | נמוך |
| דרכי מתן | פומי |
| מזהים | |
| קוד ATC |
A10BH01 |
| מספר CAS | 486460-32-6 |
| PubChem | 4369359 |
| ChemSpider | 3571948 |
  | |
יתרונות התרופה בטיפול בסוכרת היא נטילה פומית של התרופה, שילוב אפשרי עם מטפורמין ותרופות אחרות לטיפול בסוכרת והשפעה נייטרלית על המשקל. הוספה של סיטאגליפטין לתרופה אחרת גורמת לירידה ברמות המוגלובין מסוכרר בדומה להוספת תרופה ממשפחת הסולפוניל-אוראה אך עם פחות עלייה במשקל ופחות הופעת היפוגליקמיה בהשוואה לסולפוניל-אוראה.[3].
במחקרים קליניים שנעשו על התרופה, סיטאגליפטין הראתה יעילות בהורדת רמות המוגלובין מסוכרר ורמות גלוקוז בדם לאחר צום או לאחר שעתיים מהארוחה, גם כשניתנה כתרופה לבד (מונותרפיה) וגם כאשר ניתנה בשילוב עם עוד תרופות.[4] מוות (מכל-סיבה-שהיא) התרחש ב-547 חולים בקבוצת סיטגליפטין (7.5%, 2.48 ל-100 שנות אדם) וב-537 בקבוצת הפלסבו (7.3%, 2.45 ל-100 שנות אדם) הבדל שאינו משמעותי סטטיסטית (יחס סיכון בניתוח לפי-כוונה-לטפל: 1.01, מרווח ביטחון של 95%: 0.9 עד 1.14, P = 0.88).[5]
ערך מורחב – מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IVהורמון מסוג אינקרטין הוא הורמון שמופרש מהמעי בתגובה למזון (בעיקר פחמימות) שמגיע למעי. האינקרטינים מגרים הפרשת אינסולין ותורמים להפרשת אינסולין כתלות ברמות הגלוקוז בדם. קיימים מספר הורמונים אינקרטיניים והידועים בהם הם GIP ו-GLP-1. זמן מחצית החיים של GLP-1 הוא קצר מאוד משום שהוא עובר פירוק על ידי האנזים DPP-IV. סיטאגליפטין מעכב את פעילות האנזים DPP-IV ובכך מאריך את משך הפעילות של האינקרטינים ועוזר לאזן את רמות הגלוקוז בדם[6].
אין להשתמש בתרופה סיטאגליפטין אם:
יש להיזהר בשימוש בסיטאגליפטין במצבים הבאים:
לכל תרופה קיימות תופעות לוואי שחלקן איננו קשור לפעילותה הפרמקולוגית של התרופה (למשל - תגובה אלרגית) וחלקן קשורות בפעילותה הפרמקולוגית:[7]
סוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה) יכול להופיע אצל עד 1 מתוך 10 אנשים שנוטלים את התרופה, ובמיוחד נוטלים אותה יחד עם תרופה אחרת כגון סולפונילאוריאה או אינסולין. סימנים ותסמינים של סוכר נמוך בדם עלולים לכלול: כאב ראש, נמנום, חולשה, סחרחורת, בלבול, רגזנות, רעב, דופק מהיר, הזעה, תחושת מתח.
בעיות בכליות, מופיעות בשכיחות שאינה ידועה ומצריכות לפעמים דיאליזה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סיטאגליפטין כוללות: זיהום בדרכי הנשימה העליונות, אף סתום או נוזל וכאבי גרון וכאב ראש. לסיטאגליפטין טבע יכולות להיות תופעות לוואי נוספות ,כולל: מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, אי נוחות בבטן, שלשול, עצירות או הקאה; דלקת מפרקים ניוונית, כאבי שרירים, כאב בזרוע או ברגל וכאבי גב, גירוד, בצקות היקפיות ודווח גם על נפיחות של הידיים או הרגליים - כאשר התרופה ניטלת עם מטפורמין ורוזיגליטזון.
עוד תופעות לוואי חמורות בהקשר לסיטאגליפטין כוללות:
דלקת חריפה של הלבלב (פאנקריאטיטיס) היא תופעת לוואי נדירה אך עלולה להיות חמורה ולהוביל למוות.[8] יש לעקוב אחרי המטופל שנוטל את התרופה ולעקוב אחרי סימנים של דלקת בלבלב. דלקת בלבלב מתאפיינת בכאב חמור באזור הבטן שאינו חולף. הכאב יכול להקרין גם לאזור הגב ולעיתים גם להיות מלווה בהקאה.
מחקרים שנעשו על התרופה סאקסאגליפטין[9] ואלוגיפטין,[10] שהן תרופה מאותה משפחה של סיטאגליפטין, הראו כי בקבוצת המטופלים שנטלה תרופות אלו נצפתה עלייה בשיעור האשפוזים על רקע אי ספיקת לב. לפיכך ה-FDA דרש מחברות התרופות לבדוק את הנתונים עבור כל התרופות ממשפחת מעכבי ה-DPP-IV, כולל סיטאגליפטין.
כפי הנראה, שלסיטאגליפטין אין השפעה לרעה על הלב, ומתן של התרופה לא העלה סיכון להחמרת התפקוד הלבבי או אשפוזים על רקע אי ספיקת לב.[11].
מתן של מעכבי האנזים DPP-IV, כולל סיטאגליפטין, היה כרוך בהופעת תגובות אלרגיות אשר עלולות להיות חמורות. השכיחות שאינה ידועה. הן כוללות: פריחה, סרפדת (כתמים בולטים אדומים על העור) ונפיחות הפנים, השפתיים, הלשון והגרון, אשר עלולה לגרום לקשיים בנשימה או בבליעה (אנגיואדמה).[12] גם תגובה בעור שנקראת פמפיגוס עלולה להצריך טיפול בבית חולים וכן תגובה אנאפילקטית,[13] ווסקוליטיס. תופעות לוואי אלו גם התרחשו במטופלים שנטלו מעכבי ACE או תרופות ממשפחת ה-ARB ורגישות יתר יכולה להתבטא גם ברגישות לשתי התרופות.
בשנת 2015, הוסיף ה-FDA אזהרה חדשה לגבי סיכון לכאבי מפרקים "חמורים וגורמי נכות" לתוויות של כל מעכבי האנזים DPP-IV. בנוסף לסיטאגליפטין, גם מעכבי DPP-IV אחרים כגון לינגליפטין (טרג'נטה), סקסגליפטין (אונגליזה) ואלוגליפטין חייבים לשאת גם את תווית האזהרה.
השם המסחרי הוותיק של סיטאגליפטין בישראל הוא Januvia, והיא קיימת כטבליות במינונים הבאים:
המינונים הנמוכים מיועדים לחולים בהפרעות בדרגות שונות של תפקוד כלייתי.
מאחר שסיטאגליפטין מופרש בעיקר בשתן, הרמות שלו עלולות להצטבר בדם במצבים של מחלות כליה ולשם כך נדרשת התאמת מינונים למטופלים אלו.
מאחר שמטפורמין מהווה כיום את טיפול הבחירה בסוכרת, קיימים תכשירים המשלבים סיטאגליפטין יחד עם מטפורמין. תכשירים אלו נועדו לשפר הענות לטיפול התרופתי. השם המסחרי הוותיק ביניהם הוא ג'נואט Januet.
הערך "סיטאגליפטין", באתר "ויקיתרופות"
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
