Loading AI tools
אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר (בטמילית: சுப்பிரமணியன் சந்திரசேகர்; 19 באוקטובר 1910 – 21 באוגוסט 1995) היה אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי ממוצא טמילי.
 | |
| לידה |
19 באוקטובר 1910 לאהור, Punjab, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1995 (בגיל 84) שיקגו, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הודו, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Wheeling Township Arlington Heights Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
רלף פאולר, ארתור אדינגטון |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Donald Edward Osterbrock, John L. Friedman, Yavuz Nutku, Morris L. Aizenman, Arthur Code, Surindar Kumar Trehan, Merle Gold, Yousef Sobouti, Eberhart Jensen, Norman Ronald Lebovitz, Anne Barbara Underhill, Donat Wentzel, Bimla Buti, ג'ון צ'. מילר, ג'רמיה פ. אוסטריקר, Steven Lawrence Detweiler, Guido Münch, Russell Kulsrud, H. Lawrence Helfer |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Lalitha Doraiswamy |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים | |
| חתימה |
 |
  | |
סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור (כיום בפקיסטן) למשפחה טמילית הינדית אמידה ומשכילה. דודו היה ונקאטה רמאן, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1930[1]. הוא למד לתואר בפיזיקה בפרזידנסי קולג' בצ'נאי שבמדראס. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בשנה השלישית ללימודיו שהה במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, דנמרק, בניהולו של נילס בוהר. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית. צַ'נדראסֶקאר העיד על עצמו שיכל לקרוא בקלות 100 עמודים בשעה.
ב־1935 חישב את גבול צ'נדראסקאר, קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן, הקרוי על שמו.
ב־1942 הוא גילה ביחד עם הפיזיקאי הברזילאי מריו שנברג את גבול שנברג־צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.
בשנת 1983 זכה ביחד עם ויליאם אלפרד פוֹלֶר בפרס נובל בפיזיקה על מחקרו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. הוא מעט נעלב שהפרס התייחס רק לעבודותיו המוקדמות וראה בו התכחשות מסוימת למפעל חייו המלא. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין פולר.
צ'נדראסקאר היה חבר באוניברסיטת שיקגו מ־1937 ועד ליום מותו, בגיל 84. הוא קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1953.
עם הפרסים ואותות ההצטיינות שזכה בהם נמנים: מלגת הנרי נוריס ראסל ב־1949, מדליית ברוס ב־1952, מדליית הזהב של האגודה האסטרונומית המלכותית ב־1953, מדליית הנרי דרייפר ב־1971 ומדליית קופלי ב־1984.
בשנת 1999 החליטה נאס"א לקרוא על שמו את השלישי מבין ארבעת הטלסקופים הגדולים ששיגרה לחלל. טלסקופ קרני ה־X צ'אנדרה שוגר במעבורת החלל קולומביה ב־23 ביולי 1999.
בין השנים 1990 ל-1995 צ'נדרסקאר החל בפרויקט אישי שמטרתו להפוך את ספרו של אייזק ניוטון "פרינקיפיה - עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" לנגיש יותר לקורא המודרני. צ'נדרסקאר תרגם את הספר מהשפה הגאומטרית המורכבת שלו לשפת החשבון האינפיניטסימלי המודרנית. התוצר של הפרויקט הזה הוא ספרו "Newton's Principia for the common reader", שנחשב בעיני רבים למדריך הטוב והמעמיק ביותר לפרינקיפיה של ניוטון. בספר צ'נדרסקאר מנתח לעומק כמעט את כל התכנים של הספר הראשון והשלישי של הפרינקיפיה, כמו גם מספר קטעים נבחרים חשובים מהספר השני.
S. Chandrasekhar, An introduction to the study of stellar structure, Dover, 1967
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
