סבויה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סַבוֹיָה (באיטלקית: Savoia, בצרפתית: Savoie – סבואה; בפרנקו-פרובנסאלית: Savouè; בלטינית: Sapaudia) הוא אזור בצרפת. המשתרע באלפים המערביים בין אגם ז'נבה בצפון ודופינה בדרום, הנחלק כיום בין מחוזות צרפת סבואה וסבואה עילית.
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | רוזנות, דוכסות, מלוכה | ||
שפה נפוצה | צרפתית | ||
עיר בירה | שאמברי 45°34′12″N 5°54′42″E | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
העיר הגדולה ביותר | אנסי | ||
היסטוריה | |||
הקמה | הוכרה כרוזנות על ידי רודולף השלישי, מלך בורגונדיה | ||
תאריך | 1003 | ||
פירוק | סופחה לצרפת | ||
תאריך | 14 ביוני 1860 | ||
ישות יורשת | צרפת הקיסרות השנייה | ||
שטח בעבר | 10,416 קמ"ר | ||
אוכלוסייה בעבר | 1,125,119 (נכון ל־2008) | ||
דמוגרפיה | |||
דת | נצרות קתולית | ||
אזור סבויה ההיסטורי החל כטריטוריה הפיאודלית של משפחת האצולה של בית סבויה במאה ה-11, כאשר רודולף השלישי, מלך בורגונדיה העניק את תואר האצולה רוזן לאומברטו הראשון, מייסד בית סבויה, ב-1003. שושלת בית סבויה עתידה הייתה להפוך לבית המלוכה האירופאי ששרד במשך התקופה הארוכה ביותר.[1] השליטים לבית סבויה שלטו תחילה על רוזנות סבויה, וב-1416, בעקבות קידום מעמדם לדוכסים, כונה האזור שבשליטתם דוכסות סבויה. שליטי בית סבויה השכילו להגדיל עם השנים את תחום שלטונם שכבר בתקופת רוזנות סבויה כללה אזורים שכיום הם במחוזות אחרים בצרפת ובאיטליה, דוגמת טורינו ושטחים אחרים בפיימונטה, אזור בצפון-מערב איטליה על גבול סבויה. בירת הרוזנות, וגם הבירה הראשונה של הדוכסות הייתה העיר שאמברי בסבויה. ב-1563, הועברה בירת הדוכסות לטורינו.
ב-1714 קודם מעמד השליטים לבית סבויה שוב, כאשר העומד בראש הבית הוכרז תחילה מלך סיצליה, ואחר-כך מלך סרדיניה.
הטריטוריה של סבויה סופחה זמנית לצרפת ב-1792 תחת הרפובליקה הצרפתית הראשונה, בטרם הושבה לממלכת סרדיניה ב-1815. סבויה סופחה סופית לצרפת תחת הקיסרות השנייה ב-1860 כחלק מההסכם המדיני שהושג בין הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי וויטוריו אמנואלה השני, מלך סרדיניה שהחל את תהליך איחוד איטליה. ויטוריו אמנואלה שמר על שטחיו באיטליה: פיימונטה וליגוריה עבור שושלתו, בית סבויה, בדרך להכתרתו כמלך איטליה.