Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתיב הים הצפוני (ברוסית: Се́верный морско́й путь; מקוצר כ: Севморпуть) הוא נתיב ימי מוגדר באופן רשמי בחקיקה רוסית היוצא ממזרח לנוביה זמליה ולאורך החוף הארקטי הרוסי מים קארה, דרך סיביר, אל מיצר ברינג. המסלול כולו נמצא במי האזור הארקטי ובאזור הכלכלי הבלעדי של רוסיה. החלקים נקיים מקרח רק חודשיים בשנה. המסלול הכולל בצד הרוסי של הקוטב הצפוני בין הכף הצפוני למיצר ברינג נקרא המעבר הצפון מזרחי, כמקביל למעבר הצפון מערבי בצד הקנדי.
בעוד המעבר הצפון-מזרחי אמנם כולל את כל הים הארקטי המזרחי ומחבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, נתיב הים הצפוני אינו כוללת את ים ברנץ, ולכן הוא אינו מגיע לאוקיינוס האטלנטי.
המסת מכסי קרח ארקטיים עשויה להגדיל את התנועה ובכדאיות המסחרית של נתיב הים הצפוני.[1][2] מחקר אחד, למשל, מקרין "שינויים יוצאי דופן בזרימת הסחר בין אסיה לאירופה, הסטת הסחר באירופה, תנועת ספינות כבדה בקוטב הצפוני וירידה משמעותית בתנועת סואץ. שינויים צפויים בסחר גורמים גם ללחץ משמעותי על מערכת אקולוגית ארקטית שכבר [חשה] מאוימת."[3]
המסלול נכבש לראשונה על ידי משלחת "וגה" a של אדולף אריק נורדנשלד .
נתיב הים הצפוני הוא אחד מכמה מסלולי ספנות ארקטיים. מאז אמצע שנות השלושים של המאה העשרים נתיב הים הצפוני היה נתיב ספנות שמנוהל באופן רשמי לאורך החוף הצפוני/הארקטי של רוסיה. הישות הניהולית שינתה שמה מספר פעמים. גלגולו הנוכחי הוא החברה הפדרלית למינהל נתיבי הים הצפוני, שאורגנה מחדש על ידי ממשלת רוסיה בשנת 2013.[4]
באוגוסט 2017, ספינה ראשונה חצתה את נתיב הים הצפוני ללא שימוש בשוברות קרח.[5] לפי הניו יורק טיימס, זה מבשר על פתיחת נתיב ימי קבוע דרך האזור הארקטי, מכיוון שקרח הים נמס ומקל על מעבר ספינות. בשנת 2018 מארסק ליין שלחה את ספינת המכולות החדשה "ונטה מארסק" דרך הנתיב כדי לאסוף נתונים על כדאיות תפעולית, אם כי כרגע הם לא ראו בה אטרקטיביות מסחרית. הספינה נדרשה לליווי למשך שלושה ימים של שוברת הקרח הרוסית "50 שנה לניצחון".[6][7]
הלשכה ההולנדית לניתוח מדיניות כלכלית העריכה בשנת 2015 כי נתיב הים הצפוני עשוי להיות ציר ללא קרח עד 2030, מוקדם יותר מהמעבר הצפון מערבי או נתיב הים חוצה הקוטב. דו"ח של בית הספר למנהל עסקים בקופנהגן משנת 2016 מצא כי ספנות טרנס-ארקטיות בקנה מידה גדול עשויות להיות כדאיות מבחינה כלכלית עד שנת 2040.[8][5] בשנת 2018 הממשלה הפדרלית הרוסית העבירה את האחריות העיקרית על הנתיב הצפוני לידי רוסאטום, תאגיד האטום הפדרלי, אשר באמצעות חברת הבת שלה "רוסאטוםפלוט", מנהל את צי שוברות הקרח הגרעיניות של רוסית, שבסיסן בעיר מורמנסק.[9][10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.