![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4f/Nancy_Wake_%25281945%2529.jpg/640px-Nancy_Wake_%25281945%2529.jpg&w=640&q=50)
ננסי וייק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ננסי גרייס אוגוסטה וייק (באנגלית: Nancy Grace Augusta Wake; 30 באוגוסט 1912 - 7 באוגוסט 2011), הידועה בכינוייה "העכברה הלבנה" ("The White Mouse") שירתה כסוכנת בריטית במהלך חלקה האחרון של מלחמת העולם השנייה. וייק הייתה דמות מובילה ב"מאקי", אחת מתנועות ההתנגדות הצרפתית ואף לחמה לצד הכוחות. וייק היא האישה שזכתה לכמות העיטורים הגדולה ביותר מקרב חיילות צבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש צורך בהגהה ותיקון טעויות בתרגום, עד הפרק "לאחר המלחמה". | |
![]() | |
לידה |
30 באוגוסט 1912 Roseneath, ניו זילנד ![]() |
---|---|
פטירה |
7 באוגוסט 2011 (בגיל 98) קינגסטון, הממלכה המאוחדת ![]() |
מדינה |
ניו זילנד, אוסטרליה ![]() |
השכלה |
North Sydney Technical High School ![]() |
השתייכות |
מנהלת המבצעים המיוחדים ![]() |
דרגה |
קפטן ![]() |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה ![]() | |
עיטורים | |
| |
![]() ![]() |
במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרפה לתנועת ההתנגדות הצרפתית (רזיסטאנס, La Résistance). ובהמשך למנהלת המבצעים המיוחדים (SOE). לאחר המלחמה שירתה כקצינת מודיעין ב"משרד האוויר (אנ')" (Air Ministry) הבריטי.
כאשר פרצה המלחמה, וייק התגוררה במרסיי עם בעלה, התעשיין הצרפתי אנרי פיוקה (Henri Fiocca). לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1940 הפכה וייק לשליחת רשת ההברחה של פאט או'לירי (אנ'), ארגון התנגדות מרכזי בצרפת. במסגרת תפקידה בארגון עזרה לאנשי התעופה של בעלות הברית להתחמק מהגרמנים ולברוח לספרד הנייטרלית. בשנת 1943 נודע לגרמניה על פעילותה והיא ברחה לספרד ומשם לבריטניה. בעלה לא הצליח להמלט והוצא להורג על ידי הגרמנים.[1]
לאחר הגעתה לבריטניה הצטרפה וייק למנהלת המבצעים המיוחדים (SOE) תחת השם הבדוי "הלן". בלילה בין 29 ל-30 באפריל 1944 צנחה וייק יחד עם עוד 3 חברים לצוות לאזור אלייה בצרפת הכבושה כדי לסייע במשא ומתן בין הארגון לבין כמה קבוצות מאקי.[2] שם השתתפה בקרב בין המאקי ליחידה גרמנית ביוני 1944. היא סיפרה שלאחר ההפסד בקרב רכבה על אופניים מרחק של כ - 500 ק"מ כדי לשלוח דו"ח מצב למנהלת המבצעים בלונדון.
לוייק הוענקה מדליית ג'ורג' (אנ') מממשלת בריטניה, מדליית החירות מממשלת ארצות הברית, ואות לגיון הכבוד הצרפתי, וכן מדליות מאוסטרליה ומניו זילנד. בשנת 1985 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "העכבר הלבן", שם הספר נגזר מהכינוי שלדבריה הדביקו לה הגרמנים.[3]