נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל
שדה תעופה בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל (באנגלית: Ronald Reagan Washington National Airport) ממוקם במדינת וירג'יניה על גדת נהר הפוטומק מדרום-מערב לוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית. הוא נמל התעופה הקרוב ביותר לעיר ומשרת את המרחב המטרופוליטני של וושינגטון ובולטימור. בשנת 2018 עברו בו 23,464,618 נוסעים.
 | |||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||
| תצלום אוויר של נמל התעופה | |||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1941–הווה (כ־83 שנים) | ||||||||||||||||||
| על שם |
רונלד רייגן  | ||||||||||||||||||
| מפעיל | רשות נמלי התעופה של מטרופולין וושינגטון | ||||||||||||||||||
| בעלים |
רשות נמלי התעופה של מטרופולין וושינגטון ממשלת ארצות הברית | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | מחוז ארלינגטון, וירג'יניה | ||||||||||||||||||
| משרת את | מטרופולין וושינגטון-בולטימור | ||||||||||||||||||
| בסיס לחברות | אמריקן איירליינס | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 38°51′08″N 77°02′16″W | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 5 מטר (15 רגל) | ||||||||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||
| סטטיסטיקה (2019) | |||||||||||||||||||
| מספר הנוסעים |
23,945,527  1.8% | ||||||||||||||||||
| תנועות מטוסים | 292,682 | ||||||||||||||||||
| מטען | 2,336 (טון) (2018)[1] | ||||||||||||||||||
| קיבולת | |||||||||||||||||||
| טרמינלים | 3 + 1 בבנייה | ||||||||||||||||||
| שערי עלייה למטוס | 45 | ||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||
מטעמי ביטחון ומניעת רעש משרת הנמל בעיקר טיסות פנים ארציות למרחק מוגבל.
נמל התעופה, ששמו המקורי היה וושינגטון נשיונל, נפתח ב-16 ביוני 1941, מעט לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הוא החליף את נמל התעופה הקטן וושינגטון-הובר ששכן מצפון לו (ליד אתר הפנטגון דהיום) וסבל ממגבלות בטיחות רבות. הוא הוקם על גבי שטח ששימש בעבר כחוות מטעים, וחלקו המזרחי נבנה על קרקע שנוצרה על ידי שפיכת עפר על גבי משטחי בוץ שהיו מוצפים בעת גאות הפוטומק. שטחו הכולל כיום הוא 73 דונם.
מטוסי סילון הורשו להמריא מהנמל ולנחות בו רק משנת 1966.
ב-1945 קיבל הקונגרס חוק, שהעמיד את נמל התעופה תחת סמכות השלטון הפדרלי, הגם שמיקומו נמצא בתחומי מדינת וירג'יניה. ב-1987 קיבל הקונגרס את המלצתה של ועדה שמינתה מזכירת התחבורה אליזבת דול וקיבל חוק, שהעביר את ניהול הנמל לידי רשות נמלי התעופה של מטרופולין וושינגטון (Metropolitan Washington Airports Authority), המשותפת למחוז קולומביה ומדינות וירג'יניה ומרילנד ומנהלת גם את נמל התעופה וושינגטון דאלס.
ב-6 בפברואר 1998 חתם הנשיא קלינטון על חוק פדרלי, אשר שינה את שמו של הנמל לשמו הנוכחי, לכבודו של הנשיא ה-40 של ארצות הברית רונלד רייגן. שנה קודם לכן הוכנסו הטרמינל הראשון בנמל ומוסך המטוסים הדרומי בו למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצות הברית.
ב-1977 חובר הנמל למערכת הרכבת התחתית של וושינגטון.
בקרבת הנמל אירעו מספר תאונות מטוסים. בחמורה שבהן – טיסה 90 של אייר פלורידה – צלל מטוס נוסעים לתוך מימי הפוטומק מייד לאחר שהמריא מהנמל. בתאונה זו נספו 78 אנשים.
בנמל התעופה שלושה טרמינלים, הממוקמים בעברו המערבי, ובהם 45 שערי עלייה למטוסים.
בעת פתיחתו של הנמל היה בו מבנה טרמינל אחד, שחובר ב-1961 לטרמינל נוסף שנבנה מצפונו (כיום זהו טרמינל A). התרחבות הפעילות בנמל הביאה במהלך שנות השבעים והשמונים לבניית מספר מבני טרמינל קטנים בנמל, כל אחד לשימוש חברה שונה. במסגרת תוכנית פיתוח נרחבת של הנמל הם הוחלפו ב-1997 על ידי טרמינלים B ו-C החדשים. תוכנית הפיתוח העתידית של הנמל כוללת הרחבה של שני הטרמינלים כלפי צפון והוספת 14 שערי עלייה למטוסים.
מערך המסלולים של הנמל כולל שלושה מסלולי טיסה, המצויים בחלקו המזרחי. המסלול העיקרי הוא מסלול 1/19, המשתרע מצפון לדרום. מערך המסלולים לא השתנה מאז 1956, עת נסגר מסלול הטיסה הרביעי שבנמל והוסב למסלול הסעה.
טרמינל A
תוכנן על ידי האדריכל צ'ארלס גודמן, הטרמינל נפתח בשנת 1941 והורחב בשנת 1955 כדי להכיל יותר נוסעים וחברות תעופה. החלק החיצוני של הטרמינל שוחזר עם הארכיטקטורה המקורית שלו. בשנת 2004, שופץ החלק האווירי של הטרמינל וכעבור 4 שנים, שופץ גם חלקו היבשתי.[2] הטרמינל עבר שיפוץ בעלות של 37 מיליון דולר, שחידש את המראה של שדה התעופה על ידי הבאת תאורה בהירה, חלונות נוספים וריצוף חדש. הפרויקט הושלם בשנת 2014 יחד עם עמדת בידוק ביטחוני חדשה.[3] בשנת 2014 בוצעו שיפוצים נוספים שכללו בין היתר את הרחבת הטרמינל, הפרויקט הושלם בשנת 2015. בטרמינל מצויים 9 שערי עלייה למטוס והוא משרת את חברות סאות'ווסט איירליינס, אייר קנדה אקספרס ופרונטיר איירליינס.
טרמינלים B ו-C
טרמינלים B ו-C הם הטרמינלים החדשים והגדולים ביותר של נמל התעופה; הם נפתחו בשנת 1997 והחליפו קובץ של טרמינלים ישנים אשר נבנו בשנות ה-60. הטרמינלים החדשים תוכננו על ידי האדריכל סזאר פלי והם 35 שערים. שני הטרמינלים חולקים את אותו המבנה והם מחוברים ישירות לתחנת הרכבת רונאלד רייגן וושינגטון (תחנת WMATA), באמצעות גשרים להולכי רגל. האולם המחבר את שלוש הזרועות של טרמינלים B ו-C, ידוע בשם האולם הלאומי. טרמינל B משמש כבסיס לחברות אלסקה איירליינס, דלתא ויונייטד איירליינס.
טרמינל D (בבנייה)
החלה בנייתו של טרמינל חדש, צפונית לטרמינל C, אשר יכיל 14 שערים אזוריים חדשים. הוא יחליף את "שער 35X", שער אוטובוס המשמש כיום להביא נוסעים אל טיסות אמריקן איגל. בנוסף, המחסומים הביטחוניים האינדיבידואליים של שלושת הטרמינלים במסופי B ו-C יוחלפו במחסומים ביטחוניים בעלי קיבולת גבוהה יותר בבניין חדש ממערב לאולם הלאומי ומעל כביש ההגעה הקיים, וימקמו את כל האולם הלאומי בשטח אחד מאובטח אשר יאפשר לנוסעים לעבור בין הטרמינלים באופן חופשי (מבלי בדיקות ביטחוניות חוזרות). הבנייה החלה בפברואר 2018 וצפויה להסתיים עד לשנת 2021.[4]
בשל קרבתו המיידית של הנמל לבירה הפדרלית וושינגטון מוטלות מגבלות מיוחדות על הפעילות האווירית בו. המרחב האווירי של מחוז קולומביה כולו סגור לתנועת מטוסים מתחת לגובה של 5,500 מטרים. לפיכך נדרשים מטוסי נוסעים המתקרבים לנחיתה בנמל או ממריאים ממנו לתמרן על מנת שלא להיכנס למרחב אווירי זה. מטוסים הממריאים כלפי צפון על המסלול העיקרי (1/19) מחויבים לפנות מיד אחרי ההמראה לכיוון צפון מערב לאורך אפיק הפוטומק, ומטוסים המגיעים מצפון נעים לדרום מזרח לאורך אפיק הנהר ופונים דרומה ממש לפני הגישה לנחיתה בנמל. אורות ניווט הוצבו על גבי הגשרים העיקריים שלרוחב הפוטומק על מנת לסייע לטייסים לנווט בנתיב זה (המכונה River Visual approach).
לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 נסגר הנמל לפעילות למשך מספר שבועות ומשנפתח הוחמרו מאוד מגבלות הביטחון על פעילותו. חלק מהכללים החדשים בוטלו בהמשך. כיום יש למסור למנהל הביטחון בתחבורה (Transportation Security Administration) של המחלקה לביטחון המולדת את רשימות הנוסעים והצוות של כל מטוס הממריא או נוחת בנמל 24 שעות מראש. כמו כן על כל טיסה שפניה לנמל לעבור דרך 27 נמלי תעופה מוגדרים, שם נבדקים נוסעיה ומטענה ומצטרף אליה איש ביטחון חמוש.
בשל מגבלות הביטחון כמו גם בשל מגבלות רעש בגישה אל נמל התעופה וממנו אין הנמל רשאי לשרת טיסות למרחק של למעלה מ-2,010 קילומטרים ממנו, למעט מספר קטן של טיסות שקיבלו פטור מכלל זה, שיעדיהן הם ערים מרכזיות במרכז ומערב ארצות הברית. המגבלה נקבעה במטרה להסיט טיסות מהנמל אל נמל התעופה וושינגטון-דאלס ואל נמל התעופה הבינלאומי בולטימור-וושינגטון.
בשל מגבלת המרחק ממנו משרת הנמל בעיקר טיסות פנים ארציות. מגיעות אליו טיסות מעשרות ערים במזרח ומרכז ארצות הברית ומהן. הוא קולט גם מספר קטן של טיסות מטורונטו, אוטווה ומונטריאול שבמזרחה של קנדה. בשנת 2015 הגיעה תנועת הנוסעים הגדולה ביותר בנמל מאטלנטה, שיקגו ובוסטון ואליהן (טיסות לניו יורק וממנה דורגו רק במקום השביעי).
בשנת 2019 היו בנמל 292,682 תנועות מטוסים. שני המובילים הגדולים ביותר בנמל בשנת 2019 מבחינת מספר נוסעים היו החברות אמריקן איירליינס וסאות'ווסט איירליינס.
ברכבת
תחנת הרכבת רונלד רייגן וושינגטון נמצאת על המסלול של הרכבת התחתית של וושינגטון ומשרתת את הקו הצהוב והכחול. היא ממוקמת בתחנת פלטפורמה חיצונית מוגבהת הנמצאת בקרבת הטרמינלים B ו-C. שני מסלולי הליכה מתחברים בין התחנה ישירות לטרמינלים של טרמינלים B ו-C. שביל תת-קרקעי להולכי רגל ושירותי הסעות מספקים גישה אל טרמינל A.
באוטובוס
שירות ההסעים, מטרובאס (אנ') מספק שירות בבקרים של סוף השבוע, לפני שתחנת המטרו נפתחת או במהלך שיבושים בקו המטרו.
במונית
מוניות זמינות באזור התחבורה הקרקעית של כל בנייני הטרמינלים. מוניות המשרתות את נמל התעופה נדרשות להיות מורשות ומוסדרות על ידי וושינגטון די. סי. או וירג'יניה.
שירות קריאת רכבים
החברות אובר וליפט רשאיות לאסוף או להוריד נוסעים בנמל התעופה.
שאטל
שירותי ההסעים בנמל התעופה מופעל על ידי מספר חברות: SuperShuttle ,Limos 4 Less ו-High Shuttle.
כבישים
נמל התעופה ממוקם על הכביש הנופי, George Washington Memorial Parkway ומקושר אל כביש 1 הבין מדיני דרך נמל התעופה (כביש המדינה 233). הכביש המדיני 395 ממוקם מצפון לנמל התעופה.
הטרמינל הראשון בנמל סמוך לאחר פתיחתו ב-1941; לימים נרשם הטרמינל במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצות הברית.
נמל התעופה בשנת 1970
מטוס אמבראר E-190 של אמריקן איירליינס בנמל התעופה
האולם הלאומי (National Hall), המקשר בין טרמינלים B ו-C
מגדל הפיקוח לצד טרמינל C
מפת היעדים לנמל התעופה וממנו, נכון ל-2013. מיקום הנמל מסומן במפה בנקודה אדומה
.jpg)
מבט פנורמי על טרמינלים B ו-C מפארק Gravelly Point (מכיוון מערב)
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה
נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל, ברשת החברתית פייסבוק
נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל, ברשת החברתית אינסטגרם- מפת הנמל
- תרשים הנמל(הקישור אינו פעיל)
- היסטוריה של נמל התעופה
- היסטוריית תאונות בנמל התעופה ובקרבתו
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
