מרים מארקל-מוזסזון
סופרת רוסייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופרת רוסייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים מארקֶל-מוזסזון (בכתיב יידי: מארקעל-מאזעסזאהן; Miriam Markel-Mosessohn; 1841, וילקובישק, ליטא - 1920, גרייבו, פולין) הייתה סופרת, מתרגמת ועיתונאית יהודיה ילידת רוסיה. מוזסזון תרגמה וכתבה בשפה העברית, ונחשבת לאחת הסופרות העבריות הראשונות ולראשונה שפרסמה פרוזה עברית.[1]
מוזסזון נולדה כמרים ויֶיז'בולובסקה (Wierzbolowska) בשנת 1841 בווילקובישק שבליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), ובגיל שלוש עשרה עברה עם הוריה, שמעון וחיה, לסובאלק. היו לה שני אחים (יוסף ושמואל) ואחות (דבורה). אביה היה סוחר מכובד ואיש משכיל שעודד את לימודיה בעברית ולקח לה מורה סופר שלימד אותה לשון וספרות בעברית, גרמנית וצרפתית. היא תרגמה רומנים מגרמנית לעברית; ניסיונה הראשון היה בתרגום הרומן Der Flüchtling aus Jerusalem ("הפליט מירושלים") מאת אויגן ריספרט (שם העט של יצחק אשר פרנקולם).
בשנת 1863 נישאה לאנשל מארקל-מוזסזון, ובני הזוג עברו להתגורר בעיר קובנה. בעלה, שהיה אף הוא משכיל, תמך בלימודיה וכתיבתה, אולם בעיות משפחתיות וכספיות אילצו אותם לעזוב לווינה, שם נשארו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כל אלה מנעו ממנה מלהתמסר לחלוטין לעבודת התרגום, על אף שהצליחה לפרסם ספר נוסף: "היהודים באנגליה, או: היהודים ונוסעי הצלב במלוך ריצ'רד לב הארי" (ורשה 1869), שהוא תרגום בעברית רהוטה לספרו של פרנקולם Die Juden und die Kreuzfahrer ("היהודים והצלבנים").
מוזסזון הייתה מעורה היטב בחוגי המשכילים של זמנה. עם יהודה לייב גורדון הייתה לה ידידות אמיצה ונאמנה. הוא אף הקדיש לה את שירו הנודע "קוצו של יוד"[2] ונהג לכנותה בלשון חיבה "ידידתנו מרים". על אף שנפגשו רק פעם אחת היה ביניהם קשר אינטלקטואלי חזק.
מוזסזון התכתבה עם גדולי המשכילים, בהם אברהם מאפו ושלום עליכם. במכתביה היא חושפת את רגשותיה בעברית מקראית משובצת במטבעות לשון, תוך התייחסות להיותה אישה בעולם ספרותי הנשלט על ידי גברים.
מוזסזון תרגמה את "הפעמון השמאלי" (Die linke Glocke) מאת בנימין זאב תאודור הרצל בשנת 1903, אולם התרגום לא פורסם בימי חיה, וראה אור לראשונה ב-2018, בכתב העת 'דחק'.
אחיינה היה המשורר והמתרגם הציוני עמנואל אולסבנגר.
בשנת 2004 יצא ספר העוסק באיגרות שנשלחו בין מוזסזון ליהודה לייב גורדון. לגרסה נוספו הערותיו של הפרופסור לספרות וחתן פרס ישראל, שמואל ורסס, שכשנשאל בראיון על חשיבותה של מוזסזון השיב:
לפניה לא היו סופרות עבריות בפרוזה. העברית שלה הייתה יוצאת מהכלל, הייתה מבוססת על פסוקי תנ"ך שהיא העניקה להם משמעות אינדיבידואלית משלה... בתקופה שלה לא היו עוד סופרות בשפה העברית. נשים כותבות אחרות מתחילות להופיע רק משנות השמונים של המאה ה-19. היא תרגמה את הספר בשנות השישים של המאה ה-19 וזה היה חידוש מופלג שאישה כותבת, וחלפו עשרות שנים עד שהופיעו סופרות נוספות בשפה העברית.
ארכיונה מופקד בספרייה הלאומית בירושלים.[3]
מרים מרקל-מוזסון (1841-1920), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
