![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a6/Friedrich_Max_M%25C3%25BCller_by_Bassano_1883.jpg/640px-Friedrich_Max_M%25C3%25BCller_by_Bassano_1883.jpg&w=640&q=50)
מקס מילר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרידריך מקס מילר (בגרמנית: Friedrich Max Müller; 6 בדצמבר 1823 - 28 באוקטובר 1900) היה פילולוג, אוריינטליסט וחוקר תרבות גרמני, שעסק בחקר מיתולוגיה, דת ופולקלור. ממייסדי תחום המחקר האקדמי על ההיסטוריה והתרבות ההודית וכן תחום הדת ההשוואתית. על תחומים אלו כתב ספרות מחקרית ופופולרית כאחד, וכן היה אחראי על הצוות שהוציא את "Sacred Books of the East", סדרה של חמישים תרגומים לאנגלית של ספרות בתחומים אלו. ברוב חייו האקדמיים חי באנגליה.
![]() | |
לידה |
6 בדצמבר 1823 דסאו, אנהלט-דסאו ![]() |
---|---|
פטירה |
28 באוקטובר 1900 (בגיל 76) אוקספורד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() |
שם לידה |
Friedrich Max Müller ![]() |
ענף מדעי |
פילולוגיה, מדע הדתות, מזרחנות, אינדולוגיה ![]() |
מקום לימודים |
|
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | |
צאצאים |
Beatrice Stanley Muller, Mary Emily Müller, William G. Max Muller ![]() |
תרומות עיקריות | |
חתימה |
![]() ![]() |
![]() ![]() |
נולד בדסאו למשורר הרומנטי וילהלם מילר. ב-1841 החל ללמוד באוניברסיטת לייפציג, ב-1843 קיבל תואר דוקטור עבור עבודת מחקר על האתיקה של שפינוזה ועבר לברלין ללמוד אצל פרידריך וילהלם שלינג, עבורו תרגם חלק מהאופנישדות מסנסקריט. עבר ללמוד אצל פרנץ בופ (Franz Bopp). הוא גם גילה כישרון לשפות קלאסיות, ולמד יוונית, לטינית, ערבית, פרסית וסנסקריט.
שלינג ניתב את מילר מהיסטוריה של השפה להיסטוריה של הדת. בשלב זה פרסם מילר את תרגומו לספר האגדות ההודי היטופדשה (Hitopadesha). ב-1845 עבר לפריז ללמוד סנסקריט אצל אז'ן ברנו (Eugène Burnouf).
בשנת 1850 מונה מולר לסגן פרופסור טיילוריאני לשפות אירופיות מודרניות באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. בשנה שלאחר מכן, לפי הצעתו של תומס גייספורד (אנ'), הוא זכה לתואר M.A לשם כבוד וחבר בקולג' של כריסט צ'רץ', אוקספורד. לאחר שהצליח לזכות בתפקיד הפרופסורה מלא בשנת 1854, הוא קיבל את התואר המלא של M.A בצו כינוס. ב-1858 הוא נבחר למלגה לכל החיים באול סולס קולג'
בהיותו למומחה להודו הוא היה מתנגד חריף לתאוריה של ניקולאי נוטוביץ' על כך שישו התגורר תקופה מסוימת בהודו. לדעת מילר, מסמכים שהיו בידי נוטוביץ' היו מזויפים.