מסמך האסירים

מסמך האסירים הוא השם שנודע בו בתקשורת הישראלית - "המסמך הלאומי" או "מסמך ההסכמה הלאומית" שנחתם ב־10 במאי 2006 בכלא הדרים.

על המסמך חתומים חמישה מבכירי האסירים הפלסטינים בישראל:

1. מרוואן ברגותי - מזכ"ל פת"ח בגדה המערבית.
2. מוסטפא בדראנה מהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.
3. עבד אל ח'אלק אל נטשה מחמאס, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית.
4. בסאם אל סעדי מהג'יהאד האיסלאמי.
5. עבד אל רוחמן מלווח מהחזית העממית לשחרור פלסטין.

המסמך כולל 18 סעיפים המתייחסים הן למטרות הפלסטיניות הלאומית והוא קובע בין השאר כי זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית תמומש בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות הקו הירוק אשר בירתה ירושלים ומימוש זכות השיבה.

בזירה הפנים פלסטינית הוא קובע, בין השאר, כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי יצטרפו למסגרת אש"ף וכי אש"ף הוא המסגרת הפלסטינית הלגיטימית.

חשיבות המסמך בזירה הפנים פלסטינית נובעת מהמעמד החזק לו זוכים האסירים בתודעה הציבורית הפלסטינית. כתוצאה מכך הפך המסמך ל"שובר שוויון" בתיקו הפוליטי הפנימי וגרר שרשרת מאורעות פוליטיים ובהם אולטימטום של נשיא הרשות אבו מאזן לחמאס לקבלת המסמך או שיכריז על משאל עם. לקראת סוף יוני 2006 הגיעו כנראה אנשי חמאס ופת"ח להסכמה על חתימה משותפת על המסמך. אולם חטיפתו של גלעד שליט ב-25 ביוני 2006 קטעה את השיחות.

ב-14 ביוני 2007 השתלט חמאס על רצועת עזה תוך עימות אלים מול פת"ח, מה שסגר את חלון ההזדמנויות להסכמה בין המפלגות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מסמך האסירים

• אסירים פלסטינים, מסמך האסירים הנוסח המלא, באתר הארץ, 6 ביוני 2006

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.