מנהרת אספסיאנוס וטיטוס

מנהרת אספסיאנוס וטיטוס (בטורקית: Titus Tüneli, מנהרת טיטוס)^[2] היא מערכת תעלות ומנהרות רומית באתרהּ של העיר ההיסטורית סלאוקיה פייריה, נמלהּ של אנטיוכיה ההלניסטית והרומית, בגבולות חבל האטיי בטורקיה.^[3] המערכת נועדה להטיית מי שיטפונות עונתיים שגרמו לנזקים בתוך העיר ולהצטברות סחף במעגני הנמל.

מנהרת אספסיאנוס וטיטוס
Titus Tüneli

היסטוריה
תקופות	האימפריה הרומית
מיקום
מדינה	טורקיה
קואורדינטות	36°07′22″N 35°55′45″E
(למפת טורקיה מוגדלת)   אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון 'הים השחור ' (למפת טורקיה רגילה)   אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים האגאי הים התיכון 'הים השחור '

כתובת אספסיאנוס וטיטוס בפתח המנהרה הראשונה^[1]

תעלה חצובה פתוחה

הסכר ופתח המנהרה הראשונה בציור של קצין הצי הבריטי ויליאם אלן בביקורו באתר ב-1850

היסטוריה

חציבת התעלות והמנהרות החלה בהוראת אספסיאנוס (69–79 לסה"נ), נמשכה בימי בנו ויורשו טיטוס (79–81 לסה"נ) והושלמה ככל הנראה במאה השנייה, בימי הקיסר אנטונינוס פיוס (138–161 לסה"נ). כתובת שגולפה בסלע בכניסה למנהרה הראשונה (העליונה) מייחסת את בנייתה לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס.^[1]

המערכת נבנתה בפיקוח מהנדסי הצבא הרומי ובעבודת פרך של עבדים ושל שבויים. לא מן הנמנע שהיו בהם יהודים שנשבו במהלך המרד הגדול. מקישים זאת מעדותו של יוסף בן מתתיהו על שליחת שבויים יהודים שנפלו בידי אספסיאנוס לחציבת תעלת קורינתוס,^[4] אך אין ראיות ישירות לכך שהועבדו במנהרות סלאוקיה פייריה

כתובת במוצא המנהרה השנייה מציינת את הקיסר אנטונינוס פיוס. על אף מערכת ההטיה נסתם המעגן הפנימי לחלוטין במאה החמישית. את מקומו כנמל אנטיוכיה מילא מעגן סן סימיאון (St Symeon) שמדרום לו, והעיר סלאוקיה פייריה איבדה מחשיבותה.

תיאור

מערכת הטיית מי השיטפונות מתחילה בסכר ובערוץ גישה באורך כ-55 מטרים. המים מתכנסים לתוך מנהרה מפולשת שאורכה כ-90 מ', חצובה כולה בסלע. תעלת ביניים חצובה באורך 64 מ' מחברת בין מוצא המנהרה הראשונה לבין פתח המנהרה השנייה, שאורכה כ-31 מ'. מפתח המנהרה השנייה יוצאת תעלת ההדחה, אורכה כ-635 מ', וממנה מוזרמים המים אל הים. האורך הכולל של מערכת ההטיה הוא 875 מ'. אורך שתי המנהרות החצובות מגיע ל-121 מ'. הקיבולת ההידראולית של המערכת מוערכת ב-70 מטר מעוקב לשנייה והקיבולת ההידראולית של קטעי המנהרות היא פי שניים מזה.^[5] המנהרות והתעלות נכרו במסלע גירני, ככל הנראה תוך ניצול סדקים וחללים קרסטיים.

מאז 15 באפריל 2014 נכללת מערכת זו ברשימה הראשונית של האתרים המועמדים להכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל היותה "שריד מרשים מהתקופה הרומית בגודלו, בהשתמרותו ובמאפייניו האדריכליים וההנדסיים".^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנהרת אספסיאנוס וטיטוס בוויקישיתוף

• מנהרות אספסיאנוס וטיטוס באתר אונסק"ו
• על מנהרת טיטוס באתר Livius.org
• מבחר תצלומים של מנהרות אספסיאנוס וטיטוס

סיור לאורך המנהרות והתעלות
סיור מצולם בנתיבי המערכת

• Ahmet Alkan and Ünal Öziş, "Ancient Tunnel and Diversion Channel in Seleuceia Pieria: A Flood Diversion System near Antiochia in Turkey", Journal of Civil Engineering and Urbanism, 2012, Vol. 3 (Issue 1), pp. 1-5

הערות שוליים

1. הכתובת הקצרה אומרת "אספסיאנוס האלוהי וטיטוס האלוהי הביאו לביצוע"
   Divus Vespasianus et Divus Titus F.C. (=faciendum curaverunt)
2. זה השם שניתן לאתר בזמננו
3. האתר נמצא לחוף הים התיכון, מעט צפונה לשפך נהר עאצי, בתחומי העיירה Çevlik בנפת Samandağ
4. מלחמת היהודים, ספר שלישי, י', י' (תרגום וביאור י"נ שמחוני): אחרי נפילת טריכאי ב-67 ”בא אספסיאנוס והציג את כֻּלם במקום המרוץ (האצטדיון) – – – ומן הצעירים הבדיל את גִבורי החיל, כחמשת אלפים איש, ושלח אותם אל נירון לאיסתמוס” [שמחוני מבאר: 'אל מצר קורינתוס שישב שם הקיסר בעת ההיא'] ”ואת יתר העם, כשלשים אלף וארבע מאות איש, מכר לעבדים, מלבד האנשים אשר הפריש לאגריפס, כי נתן בידו את כל ילידי מלכותו לעשות בהם כטוב בעיניו. והמלך מכר גם אותם לעבדים”
5. פירוט נתוני המערכת מצוי בהצעה שפורסמה באתר אונסק"ו
6. מתוך שורת ההמלצות שהוגשו לוועדת המורשת של אונסק"ו