מירנה לוי

מירנה לוֹי (באנגלית: Myrna Loy; ‏ 2 באוגוסט 1905 – 14 בדצמבר 1993) הייתה רקדנית ושחקנית קולנוע וראינוע אמריקאית שהופיעה בלמעלה מ-150 סרטים. בשנות השלושים והארבעים הופיעה ב-14 סרטים כזוגתו של ויליאם פאוול, בהם ששת סרטי סדרת "האיש הרזה" לפי ספריו של דשיל האמט והסרט זוכה האוסקר "זיגפלד הגדול" (1936) ומספר סרטים עם קלארק גייבל. לפני כן שיחקה בכ-70 סרטי ראינוע בהם לוהקה לרוב לתפקידים אקזוטיים או בדמות ה"פאם פאטאל".

מירנה לוֹי
Myrna Loy

מירנה לוֹי, שנות ה-30
לידה	2 באוגוסט 1905 הלנה, ארצות הברית
פטירה	14 בדצמבר 1993 (בגיל 88) ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	הלנה
שם לידה	Myrna Adele Williams
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1925–1982 (כ־57 שנים)
מקום לימודים	בית ספר הרווארד-וסטלאק Venice High School
בן או בת זוג	ארתור הורנבלאוו ג'ונייר (27 ביוני 1936–1 ביוני 1942) ג'ין מרקי (ינואר 1946–21 באוגוסט 1950) ג'ון הרץ הבן (1942–1944) האולנד ה. סרג'נט (2 ביוני 1951–31 במאי 1960)
פרסים והוקרה	פרס מרכז קנדי (1988) פרס אוסקר לשם כבוד (1990) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb
חתימה

תולדות חייה

נולדה בשם מירנה אדל ויליאמס בחווה במונטנה ליד העיר הלנה, בה גדל גם השחקן גרי קופר. עקב מזג האוויר ותחזיות להשקעה טובה בנדל"ן עברה המשפחה, ללא האב, לדרום קליפורניה. אבי המשפחה נפטר ממגפת השפעת הספרדית בנובמבר 1918.

לוי למדה מחול בלוס אנג'לס והחלה להופיע על הבמה בגיל 15. בגיל 18 הצטלמה כדוגמנית וצילומיה הגיעו לידיו של רודולף ולנטינו, דרכו זכתה בתפקיד זעיר כרקדנית בסרט הראינוע "Pretty Ladies" ("נשים יפות"; 1925) בו השתתפה גם ג'ואן קרופורד. היא הוחתמה לחוזה עם האחים וורנר ושם משפחתה שונה ללוֹי. בהמשך הופיעה בעשרות סרטים אילמים בדמות האשה האקזוטית או ה"פאם פאטאל".

תפקידה הראשי הראשון בקולנוע המדבר היה בסרט "Turn Back the Hours" מ-1929 לצידו של וולטר פידג'ן, לאחר מכן כיכבה בסרטים "Hardboiled Rose" ‏(1929) ו-"The Jazz Cinderella"‏ (1930). ב-1932 שיחקה בתפקיד בקי שארפ בסרט "יריד ההבלים". ב-1934 לוהקה לראשונה לצידו של ויליאם פאוול בסרטים "Manhattan Melodrama" (בו כיכב גם קלארק גייבל) ו-"האיש הרזה" (הראשון בסדרת סרטי "האיש הרזה"). הסרט הראשון זכה לפרסום כאשר נודע שהפושע הידוע ג'ון דילינג'ר נורה כשיצא מהקרנת הסרט בשיקגו, הסרט השני היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. לאחר יותר מ-80 סרטים בהם הופיעה עד אז, הפכה סוף סוף לוי לכוכבת. ב-1935 שיחקה כטייסת לצידו של קרי גרנט בסרט כנפיים בחשיכה.

ב-1936 שיחקה לצד ג'ין הארלו בשניים מסרטיה האחרונים, "Wife vs. Secretary" לצד גייבל והארלו ו-"Libeled Lady" לצד ספנסר טרייסי, פאוול והארלו. בסרט "Petticoat Fever" מאותה שנה ניתן לה לראשונה תפקיד דרמטי מלא. עוד באותה שנה הופיעה בסרט השני בסדרת "האיש הרזה", "After the Thin Man". כל הסרטים היו הצלחות קופתיות. ב-1937 ו-1938 הייתה השחקנית העסוקה ובעלת השכר הגבוה ביותר בהוליווד. מעמדה איפשר לה להאט מעט את קצב הפקת הסרטים הקדחתני ולהופיע במגוון תפקידים דרמטיים לצד קומדיות רומנטיות.

במלחמת העולם השנייה התנדבה לצלב האדום והייתה שותפה להתאגדות אמריקאית אנטי-פשיסטית, עקב כך נחשדה מאוחר יותר בזיקה למפלגה הקומוניסטית ושמה הופיע ב"רשימה השחורה".

ב-1946 שיחקה בסרט זוכה האוסקר "שנות חיינו היפות ביותר" לצד פרדריק מארץ', דיינה אנדרוז, תרזה רייט, וירג'יניה מאיו והוגי קרמייקל. שנה לאחר מכן הופיעה בסרט "The Bachelor and the Bobby-Soxer" ("הרווק ובת הטיפש עשרה") לצד קרי גרנט ושירלי טמפל "מר בלנדינגס בונה את בית חלומותיו" (1948) ו"הפוני האדום" (1949).. תנופת הקריירה שלה נעצרה עקב היותה ב"רשימה השחורה" ולאחר תום המקרתיזם שבה להופעות ספורות בקולנוע ובפרקים של סדרות טלוויזיה, בהן איירונסייד וקולומבו, בהופעות-אורח. ב-1958 שיחקה ב"לבבות בודדים" לצדו של מונטגומרי קליפט. ב-1960 הופיעה במותחן "קולות בערפל" לצידה של דוריס דיי. ב-1974 הופיעה בסרט נמל תעופה 1975.

חייה האישיים

ויליאם פאוול ומירנה לוֹי בקדימון לסרט "זיגפלד הגדול", 1936

לוי הייתה נשואה ארבע פעמים, ללא ילדים משלה:

• בשנים 1936–1942 הייתה נשואה למפיק ארתור הורנבלו.
• בשנים 1942–1944 הייתה נשואה לג'ון הרץ מבעלי חברת השכרת הרכב
• בשנים 1946–1950 הייתה נשואה למפיק והתסריטאי ג'ין מרקי
• בשנים 1951–1960 הייתה נשואה להאולנד סרג'נט, איש אונסק"ו

לוי הייתה פעיל במפלגה הדמוקרטית וב-1948 הייתה לכוכבת ההוליוודית הראשונה שהייתה חברה במשלחת האמריקאית לאונסק"ו.

פרסים והערכה

ב-1969 זכתה בפרס ג'ורג' איסטמן על מפעל חיים בתחום הקולנוע. בשנת 1988 זכתה בפרס מרכז קנדי.

למרות כל הסרטים בהם השתתפה, בכללם זוכי אוסקר, לא זכתה לוי מעולם בפרס. בשנת 1991, לאחר שתדלנות רבה, זיכתה אותה לבסוף האקדמיה האמריקאית לקולנוע בפרס אוסקר לשם כבוד. היא האישה המבוגרת ביותר שזכתה בפרס זה- בגיל 85.

כן יש על שמה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לקריאה נוספת

• Leider, Emily W, Myrna Loy: The Only Good Girl in Hollywood. Berkeley, California: University of California Press, 2011. ISBN 978-0-520-25320-9
• Kotsilibas-Davis, James and Myrna Loy, Myrna Loy: Being and Becoming. New York: Alfred A. Knopf, 1987. ISBN 0-394-55593-7.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מירנה לוי

• מירנה לוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מירנה לוי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מירנה לוי, באתר AllMovie (באנגלית)
• מירנה לוי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• מירנה לוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מירנה לוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מירנה לוי, באתר Discogs (באנגלית)
• דף אמן באתר TCM
• מירנה לוי באתר Hollywood.com
• על מירנה לוי באנטרטיינמנט מגזין
• על הזכייה בפרס מרכז קנדי
• מרכז מורשת מירנה לוי
• קבלת פרס אוסקר לשם כבוד, הערוץ הרשמי של האקדמיה האמריקאית לקולנוע ב-יוטיוב
• מירנה לוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מירנה לוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)